תקציר לסמינריון פסיכותרפיה קוגניטיבית תוכן עניינים –..
עמוד 2
מבוא -..עמוד
3 פסיכותרפיה מהי –
עמוד 4
התיאוריה הקוגניטיבית- רקע ותחומי עניין –.
עמודים 5-9
תרפיה קוגניטיבית: אפיונים מרכזיים
עמודים 10-12
הגישה הקוגניטיבית להסבר דיכאון . עמודים 13-18
חקר מקרה …
עמודים 19-21
סיכום –
עמוד 22
ביבליוגרפיה ..
עמודים 23-24
בשנים האחרונות החלו מטפלים רבים להוסיף לרשימת הטיפולים שלהם גם טכניקות קוגניטיביות לטיפול . רבים מהסובלים מפסיכופתולוגיות מגיבים למעשה על מחשבות ואמונות פנימיות (קוגניציות). כאן מנסה המטפל לסייע למטופלים לזהות את המחשבות האוטומטיות היסודיות שלהם, שהן בדרך כלל לא רציונאליות וכוללות תחזיות מוגדרות של דברים מפחידים או מסוכנים העלולים לקרות להם. לאחר שסייע ללקוחות להבין כי מחשבות אוטומטיות אלה נובעות לעתים קרובות מעיוותים קוגניטיביים, יכול המטפל לסייע ללקוחות לשנות מחשובות ואמונות פנימיות אלה ע"י ניתוח הגיוני מחדש. אבי שיטות הטיפול הקוגניטיביות הוא אהרון בק  Beck, 2003)  (. התרפיה הקוגניטיבית התגלתה כאפקטיבית ביותר בטיפול בדיכאון וחרדה ולכן פיתחו בק ותלמידיו אופני טיפול יעילים ומובנים בדיכאון ובחרדה, שאינם מתייחסים כלל ללא מודע שבנפשנו. תחת זאת הם שמים את הדגש על מחשבות והרגלי חשיבה המעוותים את תפיסת המציאות שלנו באופן המביא לדיכאון חרדה ואימה (הדס 2003).
שילוב בין מספר שיטות טיפול שכיח מאוד וזאת בהתחשב באישיותו הספציפית של המטופל. מטופלים רבים מבקשים לדעת "מה לעשות?". לפעמים רצוי לספק להם תשובה לשאלה זו בצורת טיפול התנהגותי ורק אם מתברר במהלכו שאין שיתוף פעולה, ניתן לעמוד על קונפליקטים לא-מודעים של המטופל לגבי פתרון הבעיה, על הרווחים המשניים שיש לו ממנה (אולי תשומת לב מהסביבה?) ועל כך שהוא אמביוולנטי לגביה. יהיו טכניקות הטיפול אשר יהיו, פעמים רבות נדרשת מידה רבה של אומץ והתמדה מאדם בעל הפרעת חרדה כדי להתמודד עם בעיותיו התמודדות מציאותית ולוותר על סגנון החיים ההימנעותי, שסייע לו לשכך תחושות של חוסר אונים, חרדה ואפילו פחד אימים. יש מטופלים שהמשימה נראית להם כבדה מדי, והם מטילים את כל האחריות לרווחתם ולאושרם המיידיים על כתפי המטפל. ייתכן אף שלא ירצו לבצע את התרגילים הנחוצים כדי להתגבר על חרדת ועל התנהגותם הנמנעת. למטופלים כאלה ייתכן שטיפול בתרופות המפחית את סימני החרדה, הוא הפתרון היחיד (הדס 2003).
אך למרות הקשיים הכרוכים בכך, לפסיכותרפיה יש יתרונות רבי עוצמה. ראשית, בני אדם חרדים הפונים לעזרה מתנסים בדרך כלל במצוקה פנימית רבה, ולכן יש להם מוטיבציה להשתנות.
כאשר מסייעים להם, בסביבה תומכת, להבין את הגישות הנוכחיות לראיית בעיותיהם, וללמוד שיטות יעילות ומספקות יותר להתמודד עמן, הם מוצאים בדרך כלל את האומץ להתמיד בטיפול. למרות ההבדלים הניכרים בתוצאות, נראה כי בין שבעים לתשעים אחוזים מאלה המקבלים סוג נאות של טיפול בחרדה מפיקים ממנו תועלת משמעותית.
תראפיה קוגניטיבית היא דרך טיפול בפסיכותראפיה שמדגישה את חשיבות התפקיד של מחשבותינו.
מוחנו בריא, כך מלמדים אותנו התרפיסטים הקוגניטיביים, אלו המחשבות שלנו שגורמות לנו להרגיש ולהתנהג בדרך כזו לא בדרך אחרת. לכן, אם אנחנו חווים רגשות והתנהגויות לא רצוניות, אנו צריכים לזהות את המחשבה שקדמה להם וללמוד איך להחליף את המחשבה הזו במחשבות שיובילו אותנו לחיים שאנו מעוניינים בהם (Beck,2003) ההנחה היא כי במקרים רבים ההפרעות נובעות מליקויים בתהליכים קוגניטיביים מסוימים (כמו תהליכי קבלת החלטות ופיתוח תכניות התנהגות) או בתכנים קוגניטיביים ( למשל, אדם המחזיק באמונות מסולפות). הטיפול הקוגניטיבי, המתייחס במישרין לתהליכים או לתכנים הקוגניטיביים, מכוון להקל על האדם הסובל מהפרעות כאלה. אליצור (2002), כותב כי במהלך החיים נלמדות אינטרפרטציות מעוותות בתחום החשיבה המילולית ובתחום הקוגניטיבי, כדוגמא אפשר לראות הערכות שגויות של מצבי חיים ספציפיים ופירושם כעוינים או כמסוכנים, ולפעמים כביטוי של כשלון מצד הפרט עם תחושות אשמה ונחיתות. ליקויים קוגניטיביים בפירוש מצבי חיים יכולים להביא לכישלון בפיתוח דרכי התמודדות המתאימות לפתרון בעיות. בעיות והפרעות נפשיות מסוימות הן תוצאה של עיוותים קוגניטיביים טיפוסיים, ואלה יכולים לתרום באופן משני להפרעה נוספת בתהליכים קוגניטיביים גבוהים יותר. למשל, בדיכאון המטופל רואה את עצמו, את ניסיון החיים שלו ואת עתידו בדרך מעוותת בכיוון שלילי, וזה מצדו מקיים ואף מחזק את הסימפטומטולוגיה הדיכאונית. הטיפול הקוגניטיבי משתמש בטכניקות טיפוליות מיוחדות שמטרתן לתקן את הטעויות והעיוותים המחשבתיים הקבועים שנמצאים בפסיכופתולוגיה דיכאונית. הטיפול משתמש בצירוף של התערבויות מילוליות והתנהגותיות, שמטרתן לעזור למטופל לזהות את הטעויות הקוגניטיביות שלו, ולבדוק אם הן מבוססות על ההיגיון ועל המציאות. התוצאה היא שהמטופל יכול לתקן את אמונותיו השגויות. הטיפול פעיל, מובנה, מוגבל בזמן ומטפל בבעיות שוטפות של החיים. הנסיון מראה שככל שהמטופלים בשיטה זו מתחילים לחשוב, לפעול ולהתייחס בצורה יותר מציאותית, יבוא שיפור בסימפטומים שלהם ובהתנהגותם.