מבוא
המושג חיברות [ SOCIALIZATION ]  הוא מושג סוציולוגי,המתאר את התהליך שבאמצעותו לומד היחיד להיות חבר בחברה.התהליך ההופך אותו מייצור גנטי לייצור חברתי. החברה מכוונת את תפיסותיהם ואת התנהגותם של בני האדם ומדריכה אותם להסתגל למבנה החברתי. תהליך זה מאפשר לחברה לשרוד ,לשמור על סדר חברתי ,ומאפשר לפרטיה להבין את "חוקי המשחק" , ללמוד את השפה,הכללים והציפיות כמו גם את הסטטוסים והתפקידים בחברה. בכדי למלא את הפונקציות הללו משתמשת החברה ב"סוכני החיברות": המשפחה בראש ובראשונה ולאחריה גם הקהילה,בית הספר,הצבא והתקשורת.
גם בחברת ימינו,אם כי בוודאי בעוצמה פחותה מאשר בחברה המעמדית המסורתית,מופעל לחץ חברתי ניכר למקם כל פרט ופרט למשבצת מתויגת בכדי לשמור על מבנה חברתי ברור-מה שמסביר היטב את תת-הנושא בו נעסוק: החיברות לתפקידי מין.
המונח מגדר [GENDER] מתמקד בהגדרה החברתית-תרבותית של ההבדלים בין המינים.
חיברות מיני פירושו מכלול של תפיסות ותפקידים מיניים המונחלים לבת ולבן. זהו למעשה התהליך שבו היחיד מפתח את ההתנהגויות ואת מאפייני האישיות המוגדרים מבחינה תרבותית כמתאימים למינו הביולוגי. ניתן אף לומר כי בנות ובנים באים לעולם כשבאמתחתם רפרטואר מגוון של כשרונות ותכונות,אך החברה תוך מובחנות עקבית,בוחרת מה לטפח ומה לפסול.
בחלק הראשון של עבודה זו אעסוק בהיבטים התיאורטיים  והמעשיים של  תהליך הסוציאליזציה לתפקידי מין ע"י תיאור סוכני החיברות הלוקחים חלק בתהליך ותוך ניסיון לבחון את הקשר בין תהליך זה לבין תופעות חברתיות שונות בחברה הישראלית.
אין להסיק מהתעלמותי מגורמים ביולוגיים-גנטיים או פסיכולוגיים כאילו אין להם יד ונחלה בבניית אופיו של האדם הבוגר. בטוחני כי קיים יחס של הדדיות בין הביולוגיה ובין התרבות אך הדדיות זו אינה רלוונטית לניתוח זה.
ניתן לדמות זאת לבלון היוצא מהמפעל בגודל מסוים ועם פוטנציאל מוגבל להתנפח.
המנפח (החברה) יכול לנשוף אוויר לתוך הבלון (הפרט) על פי דרכו ורצונו, אך לא פחות ולא יותר מהגודל שנקבע במפעל (הביולוגיה).
בחלקה השני של העבודה אעסוק ב"צד האפל" של החיברות המיני. תהליך זה המתואר כטבעי טומן בחובו גם היבטים אמביוולנטים וקשים לניתוח.
האם אפשר לראות באותו חיברות, האחראי הישיר לכך שדורות רבים של נשים ראו ועדיין רואות את עצמן נחותות מן הגברים? האם יש קשר בין הסוציאליזציה לתפקידי מין וביו התופעה הנקראת "הטרדה מינית?