סמינריון-זכויות ביצירות מחשב

סוג העבודה
מקצוע
מילות מפתח
שנת הגשה 2003
מספר מילים 8835

תקציר העבודה

תוכן עניינים:
         
1 .       השאלה המחקרית          
2 .       מבוא- התאמת דיני זכויות היוצרים לעידן הטכנולוגי          
3 .       מבוא- מה זה בעצם CGW ?
         
4 .       מודל ההגנה על תוכנה                     
4 .1.                המצב בארץ                     
4 .2.                המצב בארה"ב                     
4 .3.                הקישור לCGW           5.       מיהו המחבר?                      5.1.                המצב בארץ                      5.2.                המצב בארה"ב                      5.3.                הקישור לCGW                                  5.3.1.                       המתכנת                                  5.3.2.                       המשתמש                                  5.3.3.                       שניהם                                  5.3.4.                       המחשב                                  5.3.5.                       אף אחד        6.         מסקנות וסיכום        7.         ביבליוגרפיה פרק ראשון- השאלה המחקרית הפרק הראשון הוא למעשה הגדרת השאלה המחקרית – האם ולמי מגיעות הזכויות ביצירות שהן computer generated work ?
מטרת מחקר זה היא בחינה של סוגיה ספציפית בדיני זכויות היוצרים. עם ההתפתחויות הטכנולוגיות הרבות, דיני זכויות היוצרים משתנים ומתאימים עצמם לנעשה בשטח. בשנים האחרונות אנו עדים לסוג של מהפכה בעולם התוכנה, עקב השימוש הגובר והולך בטכניקות שונות של בינה מלאכותית, המביאות למצב בו המחשב מסוגל יותר מאי פעם לבצע פעולות, ולכן גם יצירות, באופן עצמאי כמעט לחלוטין. במצב זה עולה סוגיית ה – computer generated work , בה יתרכז מחקר זה.
הפרק השני יאפיין את דיני זכויות היוצרים כחלק ממשפחת דיני הקניין הרוחני וכחלק מדיני הקניין. הפרק יסקור את ההצדקות הכלליות למתן זכויות קניין רוחני ביצירות תוך התמקדות באופי המיוחד של היצירות בעידן הטכנולוגי.
הפרק השלישי יבדוק מהי תוכנה ויסקור באופן טכנולוגי את סוגי תוכנות הCGW ותוך כך ידגיש מהם ההבדלים העקרוניים שבין מספר סוגי תוכנות, שיתבטאו גם בהבדלים בהגנה הקניינית.
הפרק הרביעי ידון במודל ההגנה המצוי על תוכנה, כפי שהוא משתקף בחוק, בפסיקה ובמאמרים.
הפרק החמישי הוא עיקר הדיון בשאלה המחקרית ובו נסיון לסווג מיהו המחבר לו ניתן את זכויות היוצרים בCGW על בסיס מבחן משווה של ארבעה קריטריונים קניינים.
הפרק השישי יסכם את המחקר כולו, תוך הצגת המסקנות בנוגע לשאלה האם ולמי מגיעות זכויות היוצרים בCGW.
פרק שני – מבוא
התאמת דיני זכויות יוצרים לעידן הטכנולוגי דיני הקניין הרוחני לרבות דיני וזכויות היוצרים משלבים קידום של אינטרסים ציבוריים ושל ערכים חברתיים יחד עם הגנה על אינטרסים פרטיים.
האינטרסים הפרטיים באים לידי ביטוי במטרת היסוד של כלל דיני הקניין הרוחני ובהם זכויות היוצרים שהיא בראש ובראשונה להגן על היוצרים ועל יצירותיהם, כפי שמשתקף באמנת ברן הקובעת כי תפקידה של האמנה הוא למעשה "The protection of the rights of authors in their literary and artistic works " האינטרסים הכלל חברתיים באים לידי ביטוי בכך שתכלית ההכרה בזכות היוצרים היא לעודד יצירה והפצה של ביטויים, יצירות וטובין מופשטים נוספים, אשר יביאו לקידום הרווחה הכלל חברתית.
באופן כללי, ניתן לסווג את ההצדקות לדיני הקניין הרוחני לשני סוגים עיקריים:               א.    הצדקות מוסריות –  את התפיסה המוסרית ניתן לחלק לשתי גישות:
1) אישיות – היצירה מבטאת את עולמו של המחבר והיא תולדה של מאמץ רוחני ולכן יש להגן עליה כמו חירויות אחרות של הפרט. גישה זו מצמצמת את הזכויות "הרחוקות מלבו של המחבר".
2) עמל / גמול – גישה המבוססת על התפיסה הקניינית של ג'ון לוק – קניינך שייך לך!               ב.    הצדקות כלכליות – נתינת זכויות למחבר שטרח ליצור מסבירה גישה זו מפני ש "It is just, that an author should reap the pecunuary profits of his own ingenuity and labour" .
התמריצים נובעים מהפער בין ההשקעה לבין הקלות שבניצול היצירה. התמריצים מעודדים את היצירה ובכך מסייעים להתקדמות החברה והתרבות. מנגד, מונופול חזק מדי לא יאפשר לחברה ליהנות מהתוצרים הללו.
בהתאם להתפתחויות הטכנולוגיות, צריכים דיני זכויות היוצרים להתאים את עצמם. האפשרויות הרבות שנפתחו עם המעבר לעידן הדיגיטלי דרשו מהמשפט, כמו גם מהמוסר והחברה, להחליט אם לקלוט לתוכו או למנוע כניסת סוגי יצירות חדשות לרשת ההגנה הקניין רוחנית. הכנסת יצירות העולם הטכנולוגי לרשת דרשה שינויים עקרוניים בבחינת שאלת זכות היוצרים:
1. שינוי בזיהוי אופי היוצר – המאפיין החזק ביותר של דיני זכויות יוצרים, ויצירות בכלל טרם העידן הטכנולוגי היה המאפיין האישי של "היוצר הרומנטי" – היוצר שבעיני רוחם של רב האנשים חי רק למטרת הציור, הכתיבה, ההלחנה וכו', והיצירה מזוהה עימו.
כלומר, "All that we are is the result of what we have thought: it is founded on our thoughts, it is made up of our thoughts".  כשהמשפט בחר לכלול את היצירות הטכנולוגיות בשוק היצירות הלגיטימיות נוצר מצב בו יותר ויותר יצירות לא עונות לאותם מאפיינים שהיו קיימים בעבר, ובעיקר חל שינוי באופי היוצר:
"Recent developments in computer technology, however, challenge the assumption that humans are always the source of creative works".
השינויים באופי המחבר הם שינויים יומיומיים ועם הזמן הם הופכים להיות בולטים יותר ויותר:
"Computer technology is advancing rapidly to the point where a computer may soon be able to generate works in the exact style of any author it is proggramed to duplicate" . שינוי זה הוא שינוי מהותי הדורש עדכון והתאמה של כל התאוריות וההצדקות העומדות מאחורי דיני זכויות היוצרים, לאופי היוצר והיצירה החדשים.

2 . שינוי בזיהוי אופי היצירות – הטכנולוגיה הכניסה שינויים גם באופי וקטגוריות היצירות: לא עוד יצירות לפי פירושים מסורתיים המבחינים בין יצירות אמנותיות, ספרותיות, דרמטיות ועוד אלא גיוון רב הרבה יותר של סוגי יצירה. משפחת תוכנות המחשב הוכנסה לשוק היצירות המוגנות תוך נסיונות התאמה להסדרים הקיימים הנוגעים לסוגי יצירות שונים. בשל העובדה שתעשיית התוכנה היא אחת התעשיות המתקדמות ביותר בעולם של ימינו, ומעגל החיים של מוצרי תוכנה וחומרה נמדד במושגים של חודשים ואפילו לא שנים, יש להקפיד להישאר עם האצבע על הדופק. יש לוודא כי המושגים והתכנים המעוגנים בדבר החקיקה מתאימים לא רק לטכנולוגיות הקיימות כיום אלא גם לוודא כי הם צופי פני עתיד.
  תוכנת CGW כתוכנה בעולם הדיגיטלי בכל תוכנה, ובמיוחד בתוכנתCGW  על אף הדמיון ליצירה ספרותית בשל הרכיב הטקסטואלי של קוד המקור המקובע במדיום על ידי קבוצות של מילים וסימנים, עיקר ההגנה צריכה להיות על הערך המוסף שמעבר למילים ולפקודות שבה:
"Despite the longstanding view of software as a literary work, a program is not only text, it also behaves, and that behavior is an essential aspect of what it means to be a program".
בדומה לשינויים הכללים שהוצגו הנוגעים למעבר לעידן הטכנולוגי, ניתן לזהות את אותם המאפיינים גם ביצירות מסוג CGW: ההתקדמות והביסוס הטכנולוגי של השימוש בבינה מלאכותית מביאים לכך שקיימים כעת יותר סוגי יצירות עליהם אנו רוצים להגן, ביניהם יצירות שהן CGW והן שונות מכל סוגי היצירות והיוצרים שנראו עד כה. עם זאת, הפער בין הידע שהיה קיים בעבר לידע הקיים היום בנושא, מחייב רמה גבוהה של גמישות בהסדר הנוגע ליצירות בתחומי טכנולוגיה מתפתחים מפני ש "In a world that constantly incorporates new ways of producing inmaterial assets and restlessly enlarges the possibilities of exploiting them…the appeal for "ad hoc" protection in this case – or any other where it can be avoided – would only disrupt the unify of the intellectual property system" .
דעה דומה, הקוראת להשארת הערפל בסוגיית ההגנה על CGW , נשמעה גם בארץ תוך ניסיון לא להכריע עד שיידרש לכך בית המשפט, מתוך תקווה שדיני זכויות היוצרים יעברו את ההתפתחות החקיקתית האבולוציונית הנדרשת עד אז.