תקציר – פרוסמינריון: מבט ביקורתי על דרך סיקורם של נושאי איכות הסביבה בתקשורת הישראלית, בהקשר כלכלת השוק החופשי אומרים שלתקשורת יש יכולת לייצר קונצנזוס בציבור לגבי נושא כלשהו לפי אופי הדיווח בו היא נוקטת. מי מהצדדים מקבל זמן שידור ארוך יותר? באיזה אופן מוצגת עמדתו של כל צד? את משפחתו של מי מראיינים?
באיזה אופן משתמשים בפניה אל הרגש? בימים של דאגה מטרור עולמי, ובהלה מלוחמה ביולוגית אפשרית, כהמשך להתקפת 11.9 על מרכזי התקשורת, הסחר וההגנה האמריקאים, משותפת לרבים בעולם תחושת חוסר אונים חריפה. ישראל אינה שייכת למדינות הדואגות לאיכות החיים, אלא לאלו הדואגות עדיין לכמות החיים. החיים בהווה בלבד אינם מאפשרים לחשוב על המחר. הציבור, הפוליטיקאים, העיתונאים, כולם עסוקים בסיקור הרגע, אדישים לדאגות הפחות מיידיות – אך לא בהכרח פחות מסוכנות –  כזיהום מים ואוויר.  במצב כזה לא נותר זמן לתכנון העתיד ועל הגופים הירוקים מוטלת משימה מורכבת יותר. קיימים פערים בין רמת ידיעתו של הציבור על בעיות חשובות הנוגעות לחייו וחיי ילדיו, לבין רמת ידיעותיו על נושאים המקודמים על ידי יחסי הציבור והפרסום של החברות הגדולות. למשל מידת הבנתנו את השלכות זיהום האוויר והנסיעה ברכב על בריאותנו ועל ההתחממות הגלובלית, לעומת ידיעותינו על החידוש האחרון בתחום הרכב או על מעלותיו של מסטיק כלשהו. בעיות סביבה אקוטיות הנוגעות למעשה לכלל האזרחים, מוצגות בתקשורת לא פעם רק בשולי הדיווח התקשורתי כבעיותיו של קומץ אנשים בלתי מייצג – בעבודה זו אנסה לבחון מדוע. אבחן פרק בתכנית "תיק תקשורת", המשמשת לתקשורת הישראלית כלי לביקורת עצמית, בו דנו ביחס התקשורת לנושאי איכות סביבה:
כמות ואיכות הסיקור, גישת העורכים והכתבים, והשפעתם של אלה על הציבור, על ההחלטות המתקבלות ועל עתיד החיים במדינה.
בחברה דמוקרטית על התקשורת לאפשר את "חופש הדעה", "חופש הביטוי" ו"חופש העיתונות", במסגרת שוק הרעיונות הפומבי. אך עבודה זו מראה שהמציאות רחוקה מכך. אציע שמלבד מצב פוליטי רגיש במיוחד, מניעים נוספים עומדים מאחורי סיקור תקשורתי שטחי או אי-סיקור של בעיות סביבתיות וחברתיות. אשאל מה חלקם של אנשי התקשורת, הממשל, ההון, פעילי הסביבה  והציבור עצמו בעניין. אנסה לבדוק כיצד עומדת התקשורת במשימותיה: מסירת מידע לציבור לפי הזכות לדעת והחובה ליידע, העלאת נושאים שנויים במחלוקת לדיון הציבורי תוך הצגת הדעות השונות באובייקטיביות מקסימאלית, ומתיחת ביקורת חברתית.
המצב הפוליטי-ביטחוני דוחק כל נושא אחר לשוליים, ומשמש כתירוץ הקבוע לכך גם כאשר אפשר לגעת בנושאים אחרים. מאותה סיבה גם אין מסקרים בעיות שחל עליהן איפול ביטחוני. כיוון שאנו חיים בחברה שהאלימות בה גוברת כל העת, התרגלנו להזכיר בכותרות בעיקר אירועים אלימים, וכך מגיעה התקשורת לסקר גם נושאי סביבה בעיקר במקרי אלימות קיצונית, מהומות, מחלות סופניות או מוות שכבר לא ניתן למנוע, כמו בנחל הקישון שזוהם. הציבור מתקשה נפשית לקבל ולעכל כל הזמן עוד ועוד מידע המתריע על בעיות, מלבד הבעיות שכבר קיימות. אם כך – מה מידת הלגיטימיות והנחיצות של צורות מחאה שונות? עד כמה לגיטימית אלימות כמחאה? מה מקומו של שימוש ביצירתיות ובגימיקים להצגת תביעות סביבתיות? אילו פעולות מעלות את מודעות הציבור ואילו ממאיסות עליו את הנושא? האם ישנו מסר מובלע ביחס התקשורת לנושאים אלו? מהי צורת הצגת "הירוקים" ונושאי הסביבה, ואיך הם מתקבלת בציבור? על מי האחריות לספק את המידע ו"לעצור את הבולדוזרים"?
העבודה מביאה ניתוח של מונופולים תקשורתיים בישראל ובחו"ל ואת הטענות העיקריות כנגד ריכוז הכוח הכלכלי בידיהם, המאפשר שליטתם בתכנים. כמו כן נותחו תאגידים רב-לאומיים, השפעתם על הפוליטיקה, הטיית חוקים לטובת אינטרסים של רווח גדול לאנשים מעטים, תוך זיהום אוויר, מים, קרקע ומזון, גרימת נזקים חברתיים, הרס כלכלות מקומיות, החצנת עלויות אל הציבור והקטנת השקעות בחינוך, בריאות, רווחה וסביבה. הדגמת הבעיה תיעשה דרך ניתוח השלכותיו של כביש חוצה ישראל ושל פרוייקטים אחרים ברחבי העולם.
לבסוף אבחן פתרונות אפשריים לשיפור המצב הקיים בתקשורת, כגון פיתוח תקשורת עצמאית כלכלית, ביזור הכוח בין אנשי הצוות כך להגדלת חופש הביטוי והייצוג של קבוצות שאינן יכולות לייצג את עצמן, שמירה על רמת תחקיר וכתיבה גבוהה, התאגדות העובדים ככוח סולידרי, חקיקה המחייבת מיסוי גבוה על הפרסום, והסדרה בחקיקה של הגבלת הריכוזיות בתקשורת.
כמו כן אבחן שיפורים אפשריים אצל פעילי הסביבה עצמם וכן אצל הציבור עצמו, כמו פיתוח כישורי דוברות טובים ועצמאות תקשורתית (כולל באינטרנט), הגברת שיתוף הפעולה עם התקשורת ועם ארגוני עובדים להפחתת הניצול ועוד. אציע כי דווקא הדגשת הצורך בגבולות וסמכות בתוך הדמוקרטיה עשויה לסייע, וזהירות בשאיפה לחופש אינסופי – שהיא הכלי המשמש את  אידיאולוגיית השוק החופשי הפרוע, והמסר העיקרי בפרסומיה. צעד הכרחי הוא לגרום לציבור להבין שסביבה וחברה אינן ניתנות להפרדה. תוכן עניינים
מבוא                                                                                                                                                    3
תפקידי התקשורת                                                                                                                                  4
1 . מסירת מידע לציבור                                                                                                                               
4
2 . פתיחת דיון ציבורי בנושאי מחלוקת גדולים                                                                                                     5
3 . ביקורת                                                                                                                                                5
בעיית הסיקור התקשורתי של נושאי איכות הסביבה                                                                                6
1 . מדוע נוטה התקשורת להציג את בעיות הסביבה רק בשולי החדשות "האמיתיות"?                                                   
6
2 . מדוע זיהומי סביבה אינם נחשבים כאויבי ערך חיי האדם ממש כמו תאונות הדרכים והפיגועים הביטחוניים?                     7
3 . האם איכות הסביבה היא "הבן החורג" מבין הנושאים לסיקור, או כי בעיותיה אינן שונות משל כל נושא אחר?                    7
4 . מדוע מתפרסמת חדשה בנושא רק כאשר מגיעים להתנגשות אלימה וקיצונית או למקרי מוות שכבר לא ניתן למנוע?           8
5. מה חלקם של הכתבים והעורכים בבעיה?
האם התקשורת עצלנית?                                                                     
8
6 . מה חלקו של הציבור בבעיה? האם הוא אדיש?                                                                                               9
7. מה חלקן של התנועות הירוקות בבעיה?
האם הן נכשלות במשימה לעניין את התקשורת והציבור?                                 9
הגורמים לשוליות השיח הסביבתי                                                                                                            11
1 . כיצד מוצגים שוחרי הסביבה בתקשורת?                                                                                                    11
2 . כיצד מוצגות בעיות הסביבה בתקשורת?                                                                                                   13
א. מספר דרכים להצגת אותו נושא – עניין של ניסוח                                                                                             13
ב. הגדלת המכנה המשותף אליו פונים – בעיה חברתית ולא רק סביבתית                                                                   13
ג. השקפת עולם טכנוקרטית – האם הכל פתיר בעזרת הטכנולוגיה בלבד?                                                                 14
ד. יצירת תחושה שהדברים הם בלתי נמנעים                                                                                                    15
ה. גרינווש (Greenwash)                                                                                                                              16
ו. מקרה חקר: כריתת יערות בארה"ב – נטיית התקשורת למתן עמדות קיצוניות                                                           16
3 . מי הם בעלי העניין מאחורי שוליות השיח הסביבתי בתקשורת?
                                                                     18
הקשר הון – תקשורת                                                                                                                               18
התקשורת והתאגידים                                                                                                                                  22
הקשר תקשורת – ממשל                                                                                                                           22
יחסי ציבור, ממשל ותקשורת                                                                                                                         23
הקשר הון – ממשל                                                                                                                                  
5 א. היסטוריה כלכלית                                                                                                                                  
5 ב. הבגידה בתורתם של אדם סמית ודויד ריקארדו – גבולות "חופשיותו" של השוק                                                        26
ג. השתלטות תאגידים על כלכלה מקומית וניצול סביבתי-חברתי                                                                               27
ד. החצנת עלויות מהתאגיד אל החברה                                                                                                            29
ה. המודל של שוודיה – זה קורה גם למדינות מפותחות                                                                                        29
ו. החלוקה מחדש של ההכנסות (The Distribution of Income) וכביש חוצה ישראל                                                      29
ז. סיכום הקשר הון-ממשל-תקשורת – הסתייגות מתיאוריית הקונספירציה, והצורך בשינוי אידיאולוגי                                   30 פתרונות מוצעים                                                                                                                                                31
תקשורת עצמאית בארץ ובעולם                                                                                                                      31
לקיחת אחריות חברתית והחזרת הסמכות                                                                                                         32
סיכום                                                                                                                                                    33
רשימה ביבליוגרפית                                                                                                                              36
נספחים                                                                                                                                                   37