עבודה לסיכום קורס "ניצני אוריינות":
חלק א': התייחסות מקצועית לטיפוח אוריינות בגן.
מוכנות לקריאה:
מוכנות לקריאה היא דפוס התפתחות כוללני, אשר כולל מצד אחד את ההיבטים השכליים, הגופניים, החברתיים והריגושיים, ומצד שני את המרכיב התפקודי הניתן לטיפוח ולתרגול עד לרמת מיומנות (בלגור, 1977). ההיבט השכלי כולל דפוסים של:
היעלמות תהליכי הנפשה והאנשה.
גילוי סקרנות אינטלקטואלית כלפי הסביבה.
גילוי עניין בלימודי הקריאה.
שיפור כוח הזכירה.
פתרון בעיות בהתאם לגיל.
יכולת נימוק עמדה בנוגע לפתרון בעיה.
אוצר לשוני מתעשר.
אוצר מלים פסיבי עשיר מהאקטיבי.
גיבוש מושגי זמן ומרחב.
ההיבט הפיזי נוגע בעיקר לתחום השמיעתי ולתחום החזותי. המרכיב המשמעותי ביותר בהתפתחות החוש השמיעתי הוא יכולת הבחנה בין צלילים והמרכיב המשמעותי ביותר בערוץ החזותי הנו הבחנה בפרטים קטנים של סמלים גרפיים.
היבט נוסף המשפיע על מוכנות לקריאה הוא ההיבט החברתי המשפחתי. לחברה בה נמצא הילד (כלומר, למשפחתו) השפעה מוחלטת על רכישת השפה והתפתחותה. הם האחראים של אוצר המלים, על דיוק בהגיית מלים והברות, על הסבר מלים חדשות ועל שימוש מדויק במושגים.
עמדות עיקריות בנוגע לראשית הוראת הקריאה: –