משפט חוקתי- חוקי יסוד שנה א' משפטים.
עוד לפני היכנסי לעומק הבעיה ברצוני להגדיר מהו חוק יסוד, ומעמדו.
חוק יסוד הוא חוק שנחקק על ידיד הכנסת הרשות המכוננת. הוא מכיל הוראות בעלות ערך ייחודי במהותם. חוקי היסוד הם בעצם הבסיס לחוקת ישראל העתידית.
ברק הציע דרך המאפשרת לנו לקבוע אם חוק הנו חוק יסוד על ידי שלושה מבחנים:
  
1 .    מבחן צורני – כל חוק שלפניו  המילים "חוק יסוד"   
2 .    מבחן תוכני / מהותי – נושאים השייכים מבחינת מהות לחוקה.
  
3 .    מבחן צורני + תוכני – שילוב בין השניים.
חוק יסוד משוריין הנו חוק הנהנה מעדיפות נורמטיבית, ובכוחו לכבול את המחוקק. (על פי א. ברק המהפכה החוקתית).
חוק יסוד משוריין הוא חקיקתה של הכנסת כרשות המכוננת, חוק זה יראה בבית המשפט כבעל אופי חוקתי עליון מתוך כך נסיר את בטלותו של חוק רגיל שסותר אותו. ברגמן 98/69
ובג"צ 142/89 תנועת לאור נ' יו"ר הכנסת. במשך הזמן נוצרה בעיית חוקיי יסוד בעלי מעמד נורמטיבי שונה אחד מהשני כתוצאה משריונים שונים או מהיעדרם. – בית המשפט קבע שיש להבדיל הבדל מהותי בין חוק יסוד משוריין לבין חוק יסוד רגיל (שדינו כדין כל חוק אחר) בג"צ 107/73 נגב נ' מדינת ישראל, ולכן יכול חוק יסוד לא משוריין להיסתר על ידי כל חוק.
ברק מגדיר את גישתו של ד"ר קליין, שחוק רגיל לא יכול לסתור חוק יסוד שאינו משוריין, על פי השקפה זו חוק יסוד לאו משוריין ניתן לשינוי רק בחקיקת בחוק יסוד אחר.
ברק מוסיף ואומר שפסקת הגבלה בעדם משריינת את חוק היסוד בפני שינויים של חקיקה רגילה, או מאידך כדי לתת לפסקת ההגבלה תוקף, על החוק לסתור במפורש את חוק היסוד. (על פי א. ברק זכויות יסוד מוגנות) עולה שאלת היחס בין חוק רגיל לבין חוק יסוד שעניינם זכויות האדם ובו "פסקת ההגבלה": ולכן מתחייבת בדיקה נוספת.
  
1 .    האם החוק פוגע באחת מזכויות האדם הקבועות בחוק יסוד כבוד האדם וחירותו (במקרה שלנו אותו חוק).
  
2 .    נבדוק את קיום פסקת ההגבלה, האם הסעיף מקיים את תנאי פסקת ההגבלה הרי הוא בתוקף, ואם לא הרי נוצר ניגוד.