אוריינטציה רב- תרבותית לעומת אוריינטציה אמריקנית בחברה הישראלית, כפי שמשתקפת במתן שמות לילדים ראשי פרקים   מבוא בעיית המחקר שיטת המחקר  השערות המחקר פרק 1: רב תרבותיות  גלובליזציה או אמריקניזציה? רב תרבותיות בישראל: האם רב- תרבותיות פירושה גלובליזציה? פרק 2: השפות בישראל פרק 3: המשמעות הסוציולוגית של שמות פרטיים כמשקפים את רוח התקופה  שמות פרטיים כמבטאי ערכים בישראל שמות פרטיים בעידן הגלובליזציה פרק 4: המחקר הנוכחי אופן עריכת המחקר: שלב א'                             שלב ב' מסקנות קבוצת המיקוד הצגת הממצאים וניתוחם סיכום והסקת מסקנות נספחים רשימה ביבליוגרפית  מבוא  בעיית המחקר    נקודת המוצא בעבודה מניחה שאלה כללית: האם החברות השונות בתקופה זו, וביניהן החברה הישראלית, מתפתחות בכיוון של אחידות תרבותית, ואם כן- מה מקורה? האם בתרבות האמריקנית או בתרבות שהיא בבחינת "יצירה חדשה", גלובלית, כלומר התפתחות כלל עולמית של תרבות אחידה, שמקורה בהשפעה גלובלית והדדית של תרבויות שונות? העבודה מתמקדת בחברה הישראלית ומנסה לבחון האם מבחינה תרבותית מושפעת החברה הישראלית מתהליכי גלובליזציה, שמתוך שמם נגזר כי הם מאפיינים תהליכים רב תרבותיים, או מושפעת בעיקר מן התרבות האמריקנית. זוהי שאלה רחבה, כמובן, שניתנת לבחינה באספקטים תרבותיים שונים: מוצרי הצריכה הנמכרים בארץ, המוסיקה הנמכרת בחנויות התקליטים, אופנת הביגוד המיובאת, סגנונות המסעדות בארץ וכולי. זוהי נקודה מעניינת: האם קרבתנו הגיאוגרפית לארצות האיסלאם, וההרכב הדמוגרפי הישראלי שכולל מהגרים ובני מהגרים מארצות האיסלאם, מעידים על גלובליזציה של החברה הישראלית? האם העובדה שבארץ נמכרים בהצלחה מוסיקה ערבית ומזרחית, מאכלים מצריים ולבנוניים, בשל ההרכב הדמוגרפי הנזכר ובשל קרבתנו הגיאוגרפית לארצות ערב, יש בה כדי להעיד על גלובליזציה של החברה הישראלית ולשלול את האפשרות בדבר קיום אמריקניזציה?
אם נמדוד כמותית, קרוב לוודאי שרוב מוצרי המזון בסופר-מרקט (מרכול!) הישראלי מיובאים מאמריקה או אירופה ולא מארצות השכנות לישראל, ויספיק מבט חטוף בקטלוג חנויות המוסיקה וספריות הווידאו כדי להיווכח שמרבית תקליטורי המוסיקה וסרטי הקולנוע מיובאים מאמריקה ולא משכנותינו הערביות. נוכל, כמובן, לבדוק מגמות חדשות בתחומים אלה, ולהבחין באופנה הלטינית הגוברת בתחום המוסיקה ואופנת הביגוד בשנים האחרונות: אך אם נביט במגמה זו בעין ספקנית, נמצא כי האוריינטציה הלטינית אינה נחלתה הבלעדית של החברה הישראלית, אלא היא הונחלה לנו בתיווך אמריקאי: המוסיקה הלטינית מיוצרת בארצות הברית, הזמרים הלטיניים המצליחים בארץ הם זמרים אמריקאיים ממוצא לטיני, שהמוסיקה שלהם מיוצרת ומיובאת מארצות הברית. השאלה המעניינת היא: האם אופנה זו הייתה מגיעה לישראל גם ללא התפשטותה בחברה האמריקנית? או שהתרבות האמריקנית משמשת כמתווכת בין תרבויות. אם כך, הרינו עומדים בפני מצב שהאמריקניזציה מאפשרת גלובליזציה. התעמקות בשאלה מעלה את הסוגייה ההפוכה: גם אם נקבל את ההנחה שהתרבות הישראלית שואבת מן התרבות האמריקנית, הרי שבלתי נמנע לתהות האם זרימת הרעיונות והערכים מהחברה האמריקנית אל הישראלית- מקורה בתהליכי גלובליזציה, כלל עולמיים- ובלעדיהם לא הייתה מתאפשרת?    סוגיות אלו מעניינות במיוחד היות והן מסירות את העוקץ, אך לא את העניין, משאלת ה "גלובליזציה או אמריקניזציה", שכן מועלת האפשרות שהאחת תלויה בשנייה, או להפך. בהמשך אנסה לדון בסוגיה, האם תהליכים כלל עולמיים של זרימת מידע ורעיונות הם שיצרו קרקע נוחה להתפתחות אמריקניזציה, או שמא זו האחרונה הייתה בלתי נמנעת. נביט, לדוגמא, במילים שכתבתי במבוא זה: "סופר מרקט", "ווידאו", "מוסיקה", "אספקטים": האם יש בכך שהשתמשתי, אף מבלי לתת את הדעת לכך, במילים לועזיות- בכדי להסיק על השפעה תרבותית אמריקנית? בהחלט כן. השפה היא נושאת התרבות החזקה ביותר וניתן ללמוד מביטויי השפה השונים אודות השפעות תרבותיות, הערכים המקובלים בחברה נתונה וכדומה אחד משימושי השפה הנו מתן שמות. לשמו של האדם משמעות ברמות שונות: השם מייחד את הפרט ומבחין בינו לבין אחרים, משרת כמזהה של הפרט וממקם אותו בהקשרים החברתיים של מין, גיל, מצב משפחתי, מעמד, אומה ודת. בנוסף לכל אלה, שם גם עשוי לבטא ערכים חברתיים מציין כי מכל מאפייני התרבות, כגון: מוסיקה, סגנון לבוש וכדומה, השמות של הפרטים מאפשרים זיהוי של ערכים מרכזיים בתרבות נתונה.  העבודה מתמקדת אפוא בשמות פרטיים שמעניקים הורים ישראלים לילדיהם. מטרת העבודה לאמוד את שתי המגמות: גלובליזציה ואמריקניזציה, כפי שבאות לידי ביטוי בשמות פרטיים, ותוך כך לנסות לתת מענה לשאלות שהועלו במבוא זה.