סמינריון: האסיר, תפיסת עולם ודפוסי התנהגות, השוואת מוסדות הכליאה של רוסיה וישראל.

סוג העבודה
מקצוע
מילות מפתח , , , ,
ציון 95
שנת הגשה 2004
מספר מילים 13462
מספר מקורות 10

תקציר העבודה

תוכן עניינים
                    עמוד
1 . מבוא                                                                                                                       
3 -4
2 . מוסדות הענישה ברוסיה                                                                                        5-14 
3 . היררכיות אסירים (קסטות)                                                                                  15-19             
4 . מאפיינים של תרבות הכלא ברוסייה                                                                  22-23
5. הקעקועים של הגברים בעולם הפשע                                                        24-45
6 . הקעקועים של נשים                                                                                              46-50      7. הקעקועים של הדרג הכי בזוי של הכלא – "נעלבים" ו"תרנגולים"                     49-53
8 . מוסדות כליאה בישראל                                                                                        53-58
9. בתי סוהר לאסירים פליליים בישראל, ייעוד תפקידים ומבנה.                               59
1 0. עבודת הטיפול והשיקום בשירות בתי הסוהר                                                    
6 0-68                                           
1 1. התרשמות אישית בזמן הפעילות                                                                          69
1 2. ביבליוגרפיה                                                                                                           70   מבוא
     "…טיבה של חברה נמדד בטיב בתי הסוהר שלה. אופייה של חברה נאורה נבחן באופן שבו היא מתייחסת לאסיריה. שכן זאת יש לדעת : האסיר פשע ועל כך נענש כדין. חירותו נשללה ממנו, אך צלם האדם לא נלקח ממנו. חומות הכלא מפרידות בין האסיר לחופש, חומות הכלא אסור להן להפריד בין האסיר לכבודו כאדם. זכותו של האדם לחופש ניטלה מן האסיר, זכותו של האדם לשלמות גופו ונפשו לא ניטלה ממנו. האסיר נהנה מכל זכויות האדם, למעט אלה שנשללו ממנו במפורש, או ששלילתן משתמעת כתוצאה טבעית המסתברת מהמאסר עצמו. האסיר זכאי לשוויון, לפרטיות ולשלמות גופנית ונפשית. האסיר זכאי לחופש ביטוי. הוא זכאי לחופש דת ומצפון. כל הזכויות הללו אינן מוחלטות, הן יחסיות. ניתן להגבילן לשם הגנה על אסירים אחרים ולשם הגנה על אינטרס הציבור. אך להגבלות יש גבולות. ההגבלה צריכה להיות לתכלית ראויה: היא צריכה להיות במידה הדרושה…" (נשיא בימ"ש עליון, השופט אהרון ברק, טקס פתיחת בית סוהר צלמון, 30/1/1996      http://www.ips.gov.il/ShabasInfo/history.asp ).
     בעבודתנו בחרנו להתייחס לנושא השוואת בתי הכלא ובתי המעצר במדינת ברוסייה וישראל.  התמקדנו בנושאים כמו: דפוסי ההתנהגות של האסירים, תרבות האסירים, תנאיי השהות של האסירים בבתי הכליא ואופן ההקפדה על המשמעת מצד הסגל הסוהרים.
     רצינו להדגיש בעבודתנו את המציאות של ניגודים קשים בין בתי הכלא ברוסיה ובישראל. לנגד עיננו עמדו מצד אחת תת-תרבות עבריינית אכזרית וקשוחה ומצד שני מדיניות של שיקום וטיפול. כאשר התקווה היחידה של אסיר פשוט ברוסיה הוא לשרוד את המאסר, לאסיר הישראלי ניתנת הזדמנות להשתקם ולבנות חיים חדשים ללא חוויות טראומטיות מן השחייה בכלא.
    בעבודה עסקנו בתולדות המעצר והתפתחות מוסדות הכליאה. דנו בסוגי הענישה השונים והתייחסות של החברה אליהם בתקופות השונות ברוסיה ובישראל. הרחבנו ביתרה על רוסיה, היות ותולדות המאסר שלה הן יותר עשירות, בגלל הצעירותה של מדינת ישראל.         הבאנו דוגמאות לבתי הכלא השונים, תנאיי השהות של האסירים והעצורים. הזכרנו את תרבות האסירים ברוסיה, מקורה ומאפייניה, היררכיות האסירים. פירטנו את החלוקה של מוסדות הענישה, כולל מוסדות לקטינים. הרחבנו בצורה מעמיקה לגבי עולם הקעקועים של הכלא ברוסייה: הקעקועים של גברים, נשים והקעקועים של הדרג הכי בזוי של הכלא – "נעלבים" ו"תרנגולים".
     אחרי ההתייחסות הנרחבת לבתי הסוהר ברוסייה, הבאנו בהרחבה את ההיסטוריה וההתפתחות של מוסדות הכליאה בישראל. תיארנו את בתי הכלא בישראל: תיאור בתי סוהר לאסירים פליליים, ייעוד תפקידים ומבנה, תנאיי השהות בהם, נושא החינוך והשיקום. הדגשנו את ההתייחסות הנרחבת בישראל לנושא שיקום, הטיפול ועזרה בהשתלבות בחברה לאחר שחרור.
    המפגש העיקרי שלנו עם בתי כלא בישראל היה רק במסגרת הסמינריון ולכן ההתייחסות המרכזית תהיה לבית הכלא "רימונים", שהיות והוא בית כלא חדיש, הוא מהווה דוגמא אידיאלית לשאיפות של שירות בתי הסוהר בתחום הכליא. והוא עונה על הדרישות של החברה הדמוקרטית בתחום זכויות האדם והאסיר.
תיארנו את מבנה של בית הכלא "רימונים", תנאיי השהות של האסירים, סדר היום בבית הסוהר, נושא המשמעת והחינוך. בנספחים הבאנו את דעתם של האסירים על בית הכלא, , על העונש הראוי עבור העבירה ועל ציפייתם להשתלב בחברה אחרי השחרור.
     במסגרת הסמינריון העברנו הרצאות לאסירים בנושאים: קרימינולוגיה, פסיכולוגיה ופסיכופתולוגיה בבית הכלא "רימונים" בתחום החינוך, וביקשנו את התייחסותם לנושא זה.
בנספח הבנו דוגמאות לרצינותם והרצון ללמוד של האסירים על ידי הצגת מחברות מסוימות.      אחרי שדנו בשתי הדוגמאות של ישראל ורוסיה, ערכנו השוואה בניהם מכל הבחינות תוך כדי הבאת דוגמאות ממפגש עם האסירים של בית הכלא "רימונים" ותוך התרשמות אישית בזמן הפעילות.
      במסגרת הסמינריון נוכחנו לדעת, שהשקעה בתחום החינוך בבתי הסוהר מאוד תורמת לשיקום האסירים, מכיוון שחינוך מרחיב את האופקים לאסירים ומראה להם אפשרויות אחרות לדרך החיים. תחום החינוך הוא מעין אואזיס ופתח המילוט לאסירים מהשגרה המעיקה של הכלא.          הננו מניחים שהשקעה נרחבת בחינוך והגדלת כוח האדם העוסק בחינוך יכולה להביא פרות, על ידי כך שנוכל לצמצם את אחוז הרצידיוויזם הגבוה בקרב האסירים גם בישראל וגם ברוסיה.
מבוא
     "…טיבה של חברה נמדד בטיב בתי הסוהר שלה. אופייה של חברה נאורה נבחן באופן שבו היא מתייחסת לאסיריה. שכן זאת יש לדעת : האסיר פשע ועל כך נענש כדין. חירותו נשללה ממנו, אך צלם האדם לא נלקח ממנו. חומות הכלא מפרידות בין האסיר לחופש, חומות הכלא אסור להן להפריד בין האסיר לכבודו כאדם. זכותו של האדם לחופש ניטלה מן האסיר, זכותו של האדם לשלמות גופו ונפשו לא ניטלה ממנו. האסיר נהנה מכל זכויות האדם, למעט אלה שנשללו ממנו במפורש, או ששלילתן משתמעת כתוצאה טבעית המסתברת מהמאסר עצמו. האסיר זכאי לשוויון, לפרטיות ולשלמות גופנית ונפשית. האסיר זכאי לחופש ביטוי. הוא זכאי לחופש דת ומצפון. כל הזכויות הללו אינן מוחלטות, הן יחסיות. ניתן להגבילן לשם הגנה על אסירים אחרים ולשם הגנה על אינטרס הציבור. אך להגבלות יש גבולות. ההגבלה צריכה להיות לתכלית ראויה: היא צריכה להיות במידה הדרושה…" (נשיא בימ"ש עליון, השופט אהרון ברק, טקס פתיחת בית סוהר צלמון, 30/1/1996      http://www.ips.gov.il/ShabasInfo/history.asp ).
     בעבודתנו בחרנו להתייחס לנושא השוואת בתי הכלא ובתי המעצר במדינת ברוסייה וישראל.  התמקדנו בנושאים כמו: דפוסי ההתנהגות של האסירים, תרבות האסירים, תנאיי השהות של האסירים בבתי הכליא ואופן ההקפדה על המשמעת מצד הסגל הסוהרים.
     רצינו להדגיש בעבודתנו את המציאות של ניגודים קשים בין בתי הכלא ברוסיה ובישראל. לנגד עיננו עמדו מצד אחת תת-תרבות עבריינית אכזרית וקשוחה ומצד שני מדיניות של שיקום וטיפול. כאשר התקווה היחידה של אסיר פשוט ברוסיה הוא לשרוד את המאסר, לאסיר הישראלי ניתנת הזדמנות להשתקם ולבנות חיים חדשים ללא חוויות טראומטיות מן השחייה בכלא.
    בעבודה עסקנו בתולדות המעצר והתפתחות מוסדות הכליאה. דנו בסוגי הענישה השונים והתייחסות של החברה אליהם בתקופות השונות ברוסיה ובישראל. הרחבנו ביתרה על רוסיה, היות ותולדות המאסר שלה הן יותר עשירות, בגלל הצעירותה של מדינת ישראל.         הבאנו דוגמאות לבתי הכלא השונים, תנאיי השהות של האסירים והעצורים. הזכרנו את תרבות האסירים ברוסיה, מקורה ומאפייניה, היררכיות האסירים. פירטנו את החלוקה של מוסדות הענישה, כולל מוסדות לקטינים. הרחבנו בצורה מעמיקה לגבי עולם הקעקועים של הכלא ברוסייה: הקעקועים של גברים, נשים והקעקועים של הדרג הכי בזוי של הכלא – "נעלבים" ו"תרנגולים".
     אחרי ההתייחסות הנרחבת לבתי הסוהר ברוסייה, הבאנו בהרחבה את ההיסטוריה וההתפתחות של מוסדות הכליאה בישראל. תיארנו את בתי הכלא בישראל: תיאור בתי סוהר לאסירים פליליים, ייעוד תפקידים ומבנה, תנאיי השהות בהם, נושא החינוך והשיקום. הדגשנו את ההתייחסות הנרחבת בישראל לנושא שיקום, הטיפול ועזרה בהשתלבות בחברה לאחר שחרור.
    המפגש העיקרי שלנו עם בתי כלא בישראל היה רק במסגרת הסמינריון ולכן ההתייחסות המרכזית תהיה לבית הכלא "רימונים", שהיות והוא בית כלא חדיש, הוא מהווה דוגמא אידיאלית לשאיפות של שירות בתי הסוהר בתחום הכליא. והוא עונה על הדרישות של החברה הדמוקרטית בתחום זכויות האדם והאסיר. תיארנו את מבנה של בית הכלא "רימונים", תנאיי השהות של האסירים, סדר היום בבית הסוהר, נושא המשמעת והחינוך. בנספחים הבאנו את דעתם של האסירים על בית הכלא, , על העונש הראוי עבור העבירה ועל ציפייתם להשתלב בחברה אחרי השחרור.
     במסגרת הסמינריון העברנו הרצאות לאסירים בנושאים:
קרימינולוגיה, פסיכולוגיה ופסיכופתולוגיה בבית הכלא "רימונים" בתחום החינוך, וביקשנו את התייחסותם לנושא זה.
בנספח הבנו דוגמאות לרצינותם והרצון ללמוד של האסירים על ידי הצגת מחברות מסוימות.      אחרי שדנו בשתי הדוגמאות של ישראל ורוסיה, ערכנו השוואה בניהם מכל הבחינות תוך כדי הבאת דוגמאות ממפגש עם האסירים של בית הכלא "רימונים" ותוך התרשמות אישית בזמן הפעילות.
      במסגרת הסמינריון נוכחנו לדעת, שהשקעה בתחום החינוך בבתי הסוהר מאוד תורמת לשיקום האסירים, מכיוון שחינוך מרחיב את האופקים לאסירים ומראה להם אפשרויות אחרות לדרך החיים. תחום החינוך הוא מעין אואזיס ופתח המילוט לאסירים מהשגרה המעיקה של הכלא.          הננו מניחים שהשקעה נרחבת בחינוך והגדלת כוח האדם העוסק בחינוך יכולה להביא פרות, על ידי כך שנוכל לצמצם את אחוז הרצידיוויזם הגבוה בקרב האסירים גם בישראל וגם ברוסיה.