סמינריון בדיני ביטוח שימוש בפוליגרף לצורך עריכת בדיקות למבוטחים   תוכן עניינים:

1 . מבוא והצגת הנושא .עמ'
3
2 . בדיקת הפוליגרף – רקע
2.1. כללי –עמ'
4
2 .2. התפתחות היסטורית .עמ'
4
2 .3. מכשיר הפוליגרף ואופן השימוש בו –..עמ' 5
2 .4. שיטות חקירה בעזרת הפוליגרף         (א) שיטת שאלות הביקורת (שב"ק) –.עמ' 5
        (ב) שיטת פרטי חקירה מוכמנים (פח"מ) -עמ'
6
2 .5. מהימנות בדיקת הפוליגרף        (א) סכנת הזיהום (קונטמינציה) .עמ'
6        (ב)  הפן הטכני –עמ' 7
       (ג) הפן המחקרי -..עמ' 7
       (ד) מצב הנבדק ותנאי הבדיקה ..עמ' 7
2 .6. וועדת כהן………………………………………………………………………….…-עמ'
8
3 . קבילות תוצאות בדיקת הפוליגרף בהליך השיפוטי -…עמ' 8
4 . בעיית המידע –עמ'
1 1
5. הסכם הפוליגרף כחוזה אחיד –…עמ'
1 1
6 . מעמדו של הסכם הפוליגרף לאור חוק יסוד: כבוד האדם וחירותו –… עמ' 12
7. המחלוקת בין המבטח למבוטח בדבר עריכת בדיקת הפוליגרף 7.1. הסכמת המבוטח להיבדק במכשיר הפוליגרף –.עמ'
1 2
7.2. סירוב המבוטח להיבדק בפוליגרף –..עמ'
1 3
7.3. חזרה מהסכמה להיבדק בפוליגרף –..עמ'
1 4
7.4. מבוטח שנמצא דובר אמת בבדיקת הפוליגרף –.עמ'
1 5
7.5. המחלוקת בדבר נטל ההוכחה …עמ'
1 5
7.6. חובות המוטלות על המבטח עובר לחתימה על הסכם הפוליגרף .עמ' 16
7.7. חובת הגילוי המוטל על המבוטח מכוח חוק חוזה הביטוח –עמ' 17
8 . משפט משווה –עמ'
1 8
9. סיכום -.
עמ' 20
1 0. ביבליוגרפיה –עמ'
2 2
1 1. נספחים ..עמ'
2 6

1 .מבוא והצגת הנושא בין האמצעים העומדים לרשות חברות הביטוח, על מנת להתמודד עם בעיית המרמה לאחר קרות מקרה הביטוח, הוא השימוש במכשיר הפוליגרף. חוק חוזה הביטוח אינו מחייב את המבוטח לעבור בדיקת פוליגרף. מכאן שהמבטח אינו רשאי לכפות על המבוטח להיבדק בפוליגרף ואינו רשאי להתנות את תשלום תגמולי הביטוח בתוצאות הבדיקה. למרות זאת, נראה כי בפרקטיקה הנוהגת, חברות הביטוח מנסות לכפות את בדיקת הפוליגרף על המבוטח כדבר שבשגרה ולעיתים אף להתנות את תשלום תגמולי הביטוח בתוצאות הבדיקה. ההסבר לכך מצוי בעובדה כי לאחר התרחשות מקרה הביטוח סובלת החברה המבטחת מנחיתות במידע בקשר להתרחשות מקרה הביטוח. מעיון מעמיק בפסקי הדין ובספרות המשפטית עולה כי מול הצורך של החברה המבטחת לאמת את המידע הנמסר לה על ידי המבוטח, לעניין קרות מקרה הביטוח, והצורך שלה להגן על האינטרס הכלכלי (על ידי כך שנמנע מהמבוטח להגיש תביעת שווא), ניצבת לה זכותו של המבוטח להליך הוגן (בהתחשב בכך שטרם הוכח בוודאות כי תוצאות בדיקת הפוליגרף מהימנות וכי ישנם גורמים רבים העשויים להטות את תוצאות הבדיקה).  השאלה המקדמית אותה בקשתי לבחון בסמינריון זה היא: האם ניתן להתנות את קבלת תגמולי ביטוח, להם זכאי המבוטח לאחר התרחשות מקרה הביטוח, בבדיקת פוליגרף. במידה ויתברר כי התשובה לשאלה זו חיובית, השאלה השנייה המתבקשת  היא, האם תוצאות בדיקת הפוליגרף הינן קבילות כראיה בבית המשפט, ודוק- באיזו מידה רשאי בית המשפט, הדן במשפט אזרחי, לתת תוקף לתוצאות בדיקת הפוליגרף בבואו להכריע במחלוקת בין הצדדים, ומהו המשקל הראוי שיש ליתן לראיה מסוג זה.    עקרו של סמינריון זה, לבחון את היחס המשפטי לסוגיית הפוליגרף במשפט האזרחי בכלל, ובהקשר של בדיקת מבוטחים בפרט, באמצעות סקירה היסטורית ומשפטית של הסוגיה בישראל.
אבחן מהו ההסדר המשפטי הנהוג היום בארצנו, בנוגע לשימוש בפוליגרף כדרך להימנע ממרמת הביטוח, ומהו ההסדר הראוי שיונהג. בנוסף, אבחן את ההסדר המשפטי בעניין הפוליגרף כפי שנהוג בארצות זרות ובפרט ב"מולדת הפוליגרף" – ארה"ב. אציג תחילה רקע כללי על מכשיר הפוליגרף, התפתחות היסטורית, אופן השימוש בו ושיטות החקירה הנערכות בעזרתו. לאחר מכן אדון במהימנותה של בדיקת הפוליגרף ובבעייתיות הנוצרת בשל אופי הבדיקה ואופן ניתוח תוצאותיה ("בעיית הזיהום"). אבקש לחזק את טענתי כי אין להציג את מכשיר הפוליגרף כמכשיר אובייקטיבי-מדעי (או לחילופין כפי שנוטים לכנותו "גלאי השקר", "מכונת האמת"), וזאת באמצעות הצגת החסרונות והמגבלות שיש במכשיר זה. אבקש לבחון את השימוש בתוצאות בדיקת הפוליגרף ואת מעמדו של הסכם הדורש בדיקת פוליגרף כתנאי לתשלום תגמולי ביטוח, לאור חוק היסוד כבוד האדם וחירותו. אקדיש פרק מיוחד לבחינת המחלוקת בין המבטח למבוטח בדבר עריכת בדיקת הפוליגרף. בפרק זה אעסוק במשמעות ההסכמה להיבדק ומתי ראוי לדרוש הסכמה זו, האם יש לשנות את ההסדר הקיים ולדרוש את הסכמת המבוטח להיבדק כבר בפוליסה או שמא יש להשאיר את ההסדר הקיים על כנו, לפיו הסכמת המבוטח להיבדק בפוליגרף תידרש בהסכם נפרד עליו מחתים חוקר מטעם הביטוח את המבוטח, לאחר התרחשות  מקרה הביטוח. כמו כן, אבחן את מגמת הפסיקה באשר לסירוב מבוטח להיבדק ובאשר לחזרה מהסכמה. אדון בחובות המוטלות על המבטח ובהיקפן עובר להסכם הפוליגרף ובמחלוקת באשר לנטל ההוכחה, בהקשר זה, הראה כיצד בעצם הדרישה של המבטח מהמבוטח לעבור בדיקת פוליגרף יש משום העברת נטל ההוכחה מהמבטח למבוטח.
לסיום, תכליתו של סמינריון זה היא להגיע למסקנה בדבר האיזון הראוי בין החשיבות של הפחתת תופעת המרמה (יש לציין כי למרות העובדה שמדובר בעבירה פלילית של קבלת דבר במרמה, עדין תופעת המרמה הינה שכיחה) והגנה על אינטרס כלכלי של חברות הביטוח לבין תכליתו העיקרית של חוק חוזה הביטוח שהיא לשפות את המבוטח לאחר קרות מקרה הביטוח ולהעמידו במצב שהיה לפני התרחשות הנזק.