תקן חשבונאי 25 וכללי הכרה בהכנסה בפקודת מס הכנסה

מוסד לימוד
מקצוע
מילות מפתח , ,
שנת הגשה 2006
מספר מילים 4970
מספר מקורות 16

תקציר העבודה

תוכן עניינים:
עמוד מבוא: – 2 – פרק א: רקע  – 4 – תורת המקורות: – 4 – דיווח על בסיס מצטבר. – 4 – דיווח על בסיס מזומן: – 5 – גישת מס הכנסה. – 5 – פרק ב. דיווח על הכנסות – הגישה החשבונאית מול גישת מס הכנסה: – 8 – ב1. מקור הכנסה 2(1) והכללים המקובלים להכרה בהכנסה על-פי תקן
5 . – 8 – הגישה החשבונאית להכרה בהכנסה – כללי החשבונאות המקובלים. – 8 – גישת מס הכנסה. – 10 – ב2. מקורות ההכנסה 2(4), 2(6), 2(7). – 12 – סעיף 2(4) – דיבידנד, ריבית והפרשי הצמדה. – 12 – סעיף 2(6) – אחוזת בית וקרקע. – 13 – סעיף 2(7) – נכסים אחרים. – 14 – פרק ג: השפעות אימוץ תקן 
5 בהיבטי מס: – 15 – סיכום: – 17 – רשימת מקורות: – 18 – מבוא:
שלטונות המס נוטים להכיר בהכנסה על בסיס עיקרון המימוש והוודאות בהכנסה בעוד שהחשבונאות הפיננסית מכירה בהכנסה ע"פ עקרון המימוש והפקת הרווח, ומדווחת בהתאם לעקרונות ההקבלה, המהימנות והשמרנות.
הכנסה מוגדרת בפקודה כ"סך כל הכנסתו של אדם מן המקורות המפורשים בסעיפים 2 ו-3, בצירוף סכומים שנקבע לגביהם בכל דין שדינם כהכנסה לעניין פקודה זו".
בפקודת מס הכנסה, חסרה התייחסות מפורטת לעניין האופן והמועד בו יש להכיר בהכנסה, ועל כן מתעוררות לא אחת שאלות ומחלוקות בעניין.
בעבודה זו נסקור את האופן שבו מוכרות הכנסות לפי כללי החשבונאות המקובלים בתקן
5 , בהתייחס למקורות ההכנסה העיקריים בפקודת מס הכנסה, ובהשוואה לאופן ולמועד בו יש לדווח עליהן לפי גישת רשויות המס. בפרקים הבאים יפורטו מקורות ההכנסה העיקריים כפי שהם מופיעים בסעיף 2 לפקודה וכן אופן הדיווח על ההכנסה, הנגזר מהפקודה ומן הפסיקה. לצורך בחינת הנושא, נתבסס על התקינה החשבונאית המהווה את הכללים והחוקים להכנת דוחות כספיים ומנחה כיצד יש להכיר בהכנסות תוך התייחסות מהותית לתקן
5 וכן נעזר בפסקי הדין בנושא ובתקנות וחוזרי מס הכנסה שנגזרו מפסקי דין אלו. אף שהשומה מושתתת על כללי החשבונאות המקובלים ישנן הוראות בפקודה שלכאורה סותרות כללים אלו. סתירה  זו נובעת, בראש ובראשונה, מהמטרה שלשמה נכתבו הכללים החשבונאיים ופקודת מס הכנסה. לחשבונאות הפיננסית מס' מטרות והן:
1.    כאשר מדובר בתאגיד, המטרה היא שהדו"חות יוכלו לספק מידע הכרחי להנהלת החברה, לבעלי המניות, לנושי החברה ולבעלי עניין אחרים אודות מצבה הפיננסי של החברה.
2 .                        לשמש שפת עסקים גלובלית.
3.    לשקף את פעילות העסק (דו"ח רווה"פ) ואת מצבו הפיננסי (מאזן), למען הנישום עצמו, במטרה לכלכל את עסקיו נכונה, מידע הדרוש לו ללא קשר  לחבות המס.
בעוד שמטרת החשבונאות הפיננסית הינה לשרת את בעלי האינטרסים בתאגיד, מטרת חוקי המס היא לשרת את מדיניות הממשלה. אבחנה זאת אף קבלה ביטוי בפסיקת בית המשפט בישראל בפסק הדין "קבוצת השומרים". פקודת מס הכנסה הינה כלי לחישוב ההכנסה החייבת הקובעת את סכום המס שצריך להשתלם.
בנוסף, הפקודה הינה כלי לעידוד תרבות ופעילות רצויה, ומהווה הגנה על הכנסות המדינה מפני תכנונים פיננסים שמטרתם הקטנת חובת המס או דחייתה לשנה מאוחרת יותר. מדיניות של מס יעיל, מתבטאת במס המשולם במועד עכשווי, תוך הדגשה שהמס נגבה בכל שנה בנפרד.  החשבונאות לצרכי מס תפקידה לקבוע את סכום ההכנסה החייבת של ישות ולא לשקף את המהות הכלכלית של פעילותו. פסיקת בתי המשפט בישראל קבעה כי בהיעדר חקיקה מיסויית  ספציפית, כללי החשבונאות יכולים לסייע להשגת התוצאה המשפטית הנכונה. משמע, בהיעדר הוראות מפורשות בפקודת המס בדבר אופן חישוב ההכנסה החייבת של נישום, יש לפנות לכללי החשבונאות המקובלים. גישה זו קיבלה ביטוי בפסיקת ביה"מ בפסק הדין בעניין דקלה:
"ניהול החשבונות של הנישום מתבצע על פי כללי החשבונאות המקובלים בעולם המסחר. כללי החשבונאות משקפים את פעילות העסק ואת מצבו הפיננסי של הנישום. אולם, לצד ניהול החשבונות הרגיל מתבצעת חשבונאות לצורך מס, כדי לקבוע את ההכנסה החייבת של הנישום. מערכת הדיווח לצרכי מס שונה באופן משמעותי ממערכות הדו"ח הפיננסי. … לכן, הדיווח לצרכי מס אינו תואם תמיד את עקרונות החשבונאות המקובלים אצל רואי חשבון. …, מערכת כללי המס שונה מהחשבונאות המקובלת אצל רואי החשבון… כמובן שבמקרה של אי התאמה, הוראות דיני המיסים גוברות על כללי הרישום החשבונאי." כאמור לעיל, לחשבונאות הפיננסית משקל רב בקביעת ההכרה בהכנסה כפי שבאה לידי ביטוי בין היתר בתקן
5 של המוסד הישראלי לתקינה ובפרסומים שונים של התקינה הבינלאומית והאמריקאית (EITF 0021,CON 5). תקן
2 5 פורסם בשנת 2005 בהשראתו של תקן בינלאומי 18IAS. התקן קובע כללים להכרה בהכנסה לפי קריטריונים מוגדרים ובנוסף קובע עקרונות למדידה מהימנה של ההכנסה והפרדה בין מרכיבים שונים בתוך עסקאות מרובות רכיבים. תקן
5 חל על מכירת סחורות, הספקת שירותים, הכנסה מריבית, תמלוגים ודיבידנד וקובע כי יישות תמדוד את הכנסותיה לפי השווי ההוגן של התמורה שהתקבלה ו/או התמורה שהיישות זכאית לקבל. יש לציין שהתקן אינו חל בכל מקום בו תקן חשבונאות אחר קובע כללי הכרה בהכנסה לגבי מקרה ספציפי. מהי, אם כן, הגדרתה של הכנסה לפי התקן? תקן
5 קובע כי "הכנסה" הינה: "תזרים חיובי ברוטו של הטבות כלכליות, במהלך התקופה, הנובע מהפעילויות הרגילות של הישות, כשתזרימים אלו גורמים לגידול בהון העצמי, למעט גידול בהון העצמי שנובע מהשקעות בעלים." בעבודה זו נעמוד על ההשלכות שעשויות להיות כתוצאה מהמעבר לדיווח חשבונאי לפי תקן
5 על תוצאות המס של ישות. הניתוח יתבסס על הוראות התקן תוך התעמקות בעקרונות החשבונאיים המתחייבים מן התקן: עקרון המדידה לפי שווי הוגן ועקרון הפרדת מרכיבים בעסקה מרובת מרכיבים.