תל אביב - תדמית מול מציאות בקרב תיירים זרים

מוסד לימוד
מקצוע
מילות מפתח , , ,
שנת הגשה 2007
מספר מילים 8838
מספר מקורות 16

תקציר העבודה

תוכן העניינים
              פרק                                                                        עמוד
1 .    מבוא -3
2 .    תיאוריה הקשורה לנושא המחקר 5
3 .    סקירת ספרות –8
4 .    מודל בנושא המחקר 12
5.    השערות המחקר -15
6 .    מתודולוגיה –..16
7.    הצגת התוצאות -..17
8 .    בדיקת השערות -.26
9.    דיון ומסקנות –27
1 0.  הסתייגויות –..30
1 1.  סיכום …31
1 2.  ביבליוגרפיה –33
  מבוא
עבור הישראלים, העיר תל-אביב מהווה את הבירה הבלתי-רשמית של חיי הלילה, התרבות, הקולינריה והעסקים של ישראל, ועומדת בניגוד גמור למיצובה של ירושלים כמרכז הדתי, הרוחני והפוליטי של המדינה. בשנים האחרונות אנו עדים לניצנים של התחדשות אורבנית בעיר תל-אביב, לאחר שבמשך שנים גלעין המטרופולין הוזנח, ואוכלוסיות מבוססות ברחו לפרברים המרוחקים ונשאו עימן את גל הצמיחה, תוך השארת "אדמה חרוכה" בלב המטרופולין.  כעת, ניכר ניסיון של פרנסי העיר לתקן את המצב, על-ידי שדרוג תשתיות חיוניות, שיפור האסתטיקה ועידוד תיירות נכנסת לעיר, הן בקרב תושבי ישראל והן בקרב תיירים זרים.
   ניתן להניח כי הבשורה היחסית חדשה של תל-אביב המתחדשת, על שלל פעילויות הפנאי המוצעות בה, כמו גם תדמיתה כ"עיר ללא הפסקה", מוכרות היטב לתושבי ישראל, זאת בשל הקרבה הגיאוגרפית לעיר וגם בזכות זמינות גבוהה של מקורות מידע בנושא זה.  אך מה בנוגע לאזרחי מדינות אחרות?  האם הבשורה הגיעה גם אליהם?  האם קיימת מודעות במדינות אחרות ליתרונותיה היחסיים של תל-אביב, כך שתביא למשיכת תיירים למקום?
   שאלות אלו מרמזות על מהותו של מחקר זה – בחינת תדמית העיר תל-אביב בקרב תיירי חוץ המבקרים בה, לפני ובמהלך הביקור.  החשיבות של תדמית יעד תיירותי מוכרת היטב ברחבי העולם, מאחר והיא משפיעה על התפיסה הסובייקטיבית אודות המקום, ההתנהגות הנובעת מכך ובחירת היעד ( Chon, 1990, in: Gallazra et al., 2002).     בעומדו מול מגוון רחב של יעדים מתחרים, התייר חייב לבטל מספר אפשרויות בשל מגבלות כסף וזמן, בעיקר.  אולם, בקרב האפשרויות שנשארו בידיו, התייר כנראה יבחר את היעד עם התדמית המוקדמת הגבוהה ביותר בעיניו (Gartner, 1989, in: Leisen, 2001).  התדמית מאפשרת לתייר לפתח ציפיות כאלו או אחרות אודות היעד, כך שתדמית חיובית מבטיחה לו חוויה כדאית.  בזמן שעבור פרט כלשהו יעד נתון יראה מושך, עבור אחר אותו יעד יראה מושך פחות.  השוני תלוי לעיתים במוצא גיאוגרפי, השכלה, מין, גישה לאמצעי תקשורת, וכדומה  (Beerli and Martin, 2004).
   לפני שאציג את שאלות המחקר, ראוי שתחילה נגדיר את המושג "תדמית".  ריינולדס (1965, in: Leisen, 2001) מתאר תדמית כ"מרכיב מנטלי אשר מפותח על-ידי הצרכן על בסיס של מספר התרשמויות נבחרות מבין ההצפה של כלל ההתרשמויות.  הדבר מתגבש דרך תהליך יצירתי שבמסגרתו אותן התרשמויות נבחרות מעובדות, מיופות ומסודרות".  תדמית של יעד היא "הביטוי של כל ידע, התרשמויות, דעות קדומות, דמיון ומחשבות רגשיות של יחיד או קבוצה אודות מקום מסוים" (Lawson, 1977, in: Jenkins, 1999)  ;   או "התרשמויות של יחיד או רבים אודות מדינה שבה אינם מתגוררים" (Hunt, 1971, in: Gallazra et al., 2002).
   במסגרת מחקר זה, אנסה למצוא מענה לשלוש שאלות מרכזיות:  א.  האם קיים קו כללי המאפיין תפיסות אודות העיר תל-אביב, לפני ובמהלך הביקור בה?  מנין נובעות     תפיסות אלו?
ב.  כיצד השתנו פרמטרים בעלי חשיבות עבור התיירים בזמן הביקור, לעומת תדמיתם לפני הביקור?
ג.  האם קיימים הבדלים מובהקים בין התיירים בכל הנוגע לשתי השאלות הקודמות, וקשורים לארץ המוצא,     דת, גיל, ביקורים קודמים בעיר ומאפיינים אישיים נוספים?
   המענה לשאלות אלו הוא בעל חשיבות מכרעת עבור תעשיית התיירות התל-אביבית בעיקר, אך גם עבור הענף הארצי כולו – ראשית, מדידת ציפיות התיירים הפוטנציאליים על-פי פרמטרים שונים, עשויה לחדד את האופן שבו רצוי לשווק את העיר כיעד תיירותי.  כך, ניתן יהיה להדגיש גורמי משיכה שבהם העיר מצטיינת, וזכו לשבחים בקרב המטיילים בעיר, אך לא היו בעלי משקל מספק בתהליך הבניית התדמית המוקדמת לביקור.     שנית, תל-אביב אינה "יעד חובה" במסלול התיירות בישראל.  מקומות כמו ירושלים, ים-המלח, אילת ונצרת, מקדימים אותה בסדרי העדיפות.  עם זאת, תל-אביב עשויה לזמן לתייר המצוי השלמה של החוויה הדתית-רוחנית אותה ספג ברחבי ארץ הקודש, בדמות חיי לילה עשירים, חוף ים אטרקטיבי, עולם קולינרי משובח ופעילויות רבות של תרבות ופנאי.  על-כן, ניתן לשער שחידוד תדמית העיר אשר ייעשה בהתאם למצב הקיים, עשוי להאריך את משך השהייה של תיירים זרים בישראל כולה, בזכות הערך המוסף של תל-אביב כיעד מקומי משלים.      לבסוף, מדידת שביעות הרצון של תיירים הנמצאים בעיר אודות פרמטרים שונים, אשר מהווה בעצם תדמית מגובשת יותר של תל-אביב, עשויה לכוון את העוסקים בענף התיירות ואת פרנסי העיר בכל הקשור לחיזוק ושיפור אספקטים תיירותיים ספציפיים, כגון מערך המלונאות או גישה תחבורתית, לדוגמא.
   אם כן, לא אפריז אם אקבע כי למחקר זה חשיבות גדולה בכל הקשור למיצובה של תל-אביב כיעד תיירותי, ולעידוד של כניסת תיירים זרים אליה.  על התיאוריה העומדת בתשתית המחקר, אדון בפרק הבא.