עבודה זו מבוססת על ידע נצבר במהלך שלוש שנות לימודים במכללת "בית ברל", שבמהלכן נחשפתי אל התיאוריות החינוכיות של פיאז'ה וגארדנר הן במהלך הלימודים העיוניים והן במהלך ההוראה המעשית בבתי הספר. ענייני בשני מודלים אלה והרצון להכיר אותם יותר לעומק התעורר לאחר שהכרתי אותם באופן ראשוני בעת לימודיי ונוכחתי לראות מחד את ההבדלים שבין במודלים ומאידך את הדמיון שביניהם. במהלך כתיבת העבודה עלה בידי להכיר את החשיבות שבהכרת שני המודלים הללו, שכן שניהם מצויים במערכת החינוך ומשפיעים רבות על עבודת המורה בכיתה. העבודה כוללת חמישה פרקים: הפרק הראשון של העבודה מציג בפני הקורא את עיקרי מודל "ההתפתחות הקוגניטיבית" אשר פותח על ידי הפסיכולוג השוויצרי, ז'אן פיאז'ה. הצגת המודל נעשתה תוך התייחסות למאפיינים השונים של האינטליגנציה בתקופות ההתפתחות השונות. פיאז'ה רואה באינטליגנציה תהליך דינאמי בין הפרט לסביבתו, המורכב משלבים מוגדרים, בעלי איפיונים ייחודיים המתרחשים אצל כל הילדים בסדר קבוע. הפרק השני סוקר את עיקרי מודל "האינטליגנציות המרובות" של הווארד גארדנר. גארדנר קבע שלאדם יש לפחות שבע אינטליגנציות שונות ונפרדות ובכך ערער על גישות מסורתיות והשקפות אשר ראו את ביטויי האינטליגנציה האנושית במנעד צר יחסית של כישורים יכולות. הפרק השלישי על עבודה זו מעמיד את המודלים זה מול זה ובוחן אותם בעין ביקורתית. לצורך כך נסקרו ההשלכות החינוכיות והביקורת אשר נוגעות למודל של פיאז'ה ואחר כך נסקרו חילוקי הדעות וההיבטים החינוכיים אשר נכתבו אודות המודל של גארדנר. הפרק הרביעי הוקדש למבדק אשר נערך בקרב מורים בבתי ספר יסודיים וחטיבות ביניים. מבדק זה בחן את הכוונות ליישום של מודלים אלו בכיתה ואת מידת הסכמתם של מורים באשר להשלכות פדגוגיות הנובעות ממודלים אלו.
פרק זה כולל תיאור של כלי המבדק ואוכלוסיית היעד. בפרק החמישי הוצגו הכלים הסטטיסטיים בהם נעשה שימוש במהלך ניתוח הממצאים. כמו כן, הוצגו הנתונים הבסיסיים שהתקבלו לאחר ניתוח כל אחת ואחת מן השאלות וכן התייחסות לנתונים הדמוגראפיים. בחלקו האחרון של פרק זה נבדקו קשרים סיבתיים של תשובות הנבדקים.   סיימתי את עבודה זו בפרק החמישי בו נעשה דיון כולל בתוצאות שהתקבלו, הן מבחינה דמוגראפית והן מבחינת הקשרים הסיבתיים שנמצאו.