סקירה ורקע
היסטורי של כמות  יתרות מט"ח בבנק המרכזי כמות יתרות מט"ח- הוא האלמנט החשוב במאזן התשלומים של כל סוגי המשקים.כמות מט"ח משפיע על עודף או גרעון במאזן התשלומים של כל המדינה.שינויים ביתרות מט"ח מושפעים בעיקר ממדיניות הכלכלית של הממשלה,שגם כן מושפעת ממצבים פוליטיים-מדיניים,ביטחוניים וחברתיים.
מקורן של היתרות בהעברות מחו"ל (הלוואות ומענקים) – של הממשלה ושל הסקטור הפרטי – ובהכנסות הנובעות מהשקעת היתרות. היתרות נחוצות כדי לממן את היבוא ואת פירעון החוב החיצוני של המשק הישראלי בעתות גידול בלתי צפוי של הגירעון במאזן התשלומים. לרמה נאותה של היתרות נודעת חשיבות גם מבחינת מעמדו הבינלאומי של המשק.
ברוב המדינות כמות יתרות מט"ח מנוהלות ע"י הבנק המרכזי של המדינה. גם בישראל כמות יתרות מט"ח מנוהלות ע"י הבנק המרכזי לישראל, מיום הראשון להיווסדות החוק "בנק ישראל 1954".במקביל עם הקמת הבנק,הוקמה מחלקה לניהול כמות יתרות מט"ח.
בניהול היתרות נוקט בנק ישראל, בדומה לבנקים מרכזיים אחרים, גישה זהירה, המכוונת לשלושה יעדים:
שמירה על רמת נזילות גבוהה יחסית, שתענה על ביקושים לא צפויים למטבע חוץ; מזעור הסיכונים הפיננסיים וסיכוני האשראי לסוגיהם; שמירה על כוח הקנייה של יתרות מטבע החוץ והשגת תשואה נאותה על ההשקעות; לפיכך מושקעות היתרות בעיקר בנכסים סחירים בעלי אופק השקעה ממוצע קצר יחסית ובהרכב מטבעי התואם את הרכב השימושים הצפויים בהן – היבוא והחוב החיצוני. היתרות מושקעות בשווקים הפיננסיים בחו"ל, בפיקדונות בבנקים בחו"ל, באיגרות חוב של ממשלות זרות ובמכשירים פיננסיים אחרים. בהחלטות ההשקעה ובקביעת השינויים בהרכב הנכסים מסתייעת המחלקה במעקב שוטף אחר ההתפתחויות בשווקים הפיננסיים בחו"ל.
העבודה ללא ביבליוגרפיה