רקע תיאורטי –יבוא מגוש האירופי ענפי המסחר והשירותים הפכו בעשור האחרון למנוף הצמיחה העיקרי בצמיחת המשק. בתחילת שנות ה –90 נפתח המשק הישראלי לייבוא. כתוצאה מכך גדל הייבוא (במיליוני דולרים שוטפים) בלמעלה מפי 2 עד שנת 2001. מגמה זו של השוואת תנאי הסחר בין ישראל לבין מדינות רבות בעולם מיצבה את ישראל כשחקן מרכזי בכפר הגלובלי.
להתפתחות הייבוא  תרמו מספר גורמים: פתיחת המשק ליבוא והפיכתו לשחקן מרכזי בכפר הגלובלי, צמיחת שוק ההי-טק בישראל, ניצול היתרון היחסי של ישראל –ההון האנושי וצמיחת הענפים הנלווים לתחומים אלו כמו ענף השירותים העסקיים.
מגמה זו של חיזוק מעמדם ותרומתם של ענפי המסחר והשירותים בצמיחת המשק, מאפיינת את כלכלת העולם המערבי כולו. כאשר את מיקום התעשייה  המסורתית מחליפה הטכנולוגיה ו/או המעבר לייצור באוזרים בהם העלויות נמוכות יותר ואת מרבית המקומות העבודה מציעים תחומי מסחר והשירותים.
בשנת 2001 נוכח המשבר בשוק ההיי-טק  בעולם ונוכח המשבר הכלכלי  העולמי ירד היקף יבוא הסחורות ב 7 אחוזים.
תופעה זו נמשכה אף בשנת 2002. לעומת זאת בשנת 2003 חל שיפור בהיקפיי הייבוא והם רשמו עליה של כ-3 אחוזים. שנת 2004 מסתמנת כשנת צמיחה בנתוני הייבוא של המשק עם שיעורי הצמיחה של כ-16 אחוזים במחצית הראשונה של השנה, לעומת תקופה מקבילה אשתקד, ועם תחזית צמיחה של כ-8 אחוזים בכל שנת 2004.
נכון להיום אירופה ממשיכה להוות מקור הייבוא העיקרי של המשק הישראלי , והייבוא ממנה מהווה 50 אחוזים מכל הייבוא לישראל בעוד שהאיחוד האירופי מהווה 40 אחוזים מסך הייבוא.
העבודה ללא ביבליוגרפיה