יחסה של יהדות ארה"ב לציונות עבודה סמינריונית   תוכן העניינים
                                                                                                עמוד               הקדמה
1 .                מבוא                                                                        1-2

2 .                ייחודה של הציוניות באמריקה                              3-7
3 .                הקמת המדינה בצל הציונות האמריקאית            8-11

4 .                הקשר שבין מדינת ישראל לארצות-הברית 12-16
5.                שאלת העלייה של יהודי ארצות-הברית למדינת ישראל
6 .                סיכום                                                                       20 7.                ביבליוגרפיה הקדמה עבודה זו עוסקת ביהדות אמריקה ויחסה לתפיסה הציונית לאחר קום המדינה.
נושא זה עלה במהלך הקורס ועורר בי סקרנות.
בעבודה זו אנסה לברר מדוע הציונות האמריקאית התכחשה למעשה, ואף להלכה,  לערך המרכזי של הציונות – העלייה ?
הנחת היסוד העומדת בבסיס העבודה היא כי קיים שוני מהותי בתפיסת הציונות של יהודי ארצות-הברית לבין היהודים היושבים בציון , וזאת הסיבה העיקרית לישיתם של יהודי ארצות-הברית בגולה.
בפרק המבור אביא סקירה היסטורית  קצרה כל צמיחתה של הציונות והתפתחותה. יתר הפרקים עוסקים בציונות החל מקום המדינה: על יחחודה של הציונות האמריקאית והתמודדותה עם האנטישמיות, ועם מושגי הציונות הקלאסית, אעמוד בפרק הראשון. את הפרק השני אייחד לקשיים בהגדרת הציונות עם קום המדינה. בפרק השלישי אבחן את טיב הקשר בין יהודי ארצות-הברית למדינת ישראל. ובפרק הרביעי של העבודה אתמודד עם שאלת העלייה של יהודי ארצות-הברית למדינת ישראל. במהלך העבודה נתקלתי בחומר מחקרי רב בעברית ובאנגלית, אולם השתמשתי במקורות הרלוונטים ביותר והעוסקים בציונות האמריקאית לאחר קום המדינה.
ברצוני להודות לד"ר נלי לס על שהדריכה אותי במהלך העבודה. מבוא הציונות הינה תנועה לאומית יהודית שקמה בסוף המאה ה- 19 לשם החזרת עם ישראל למולדתו ההיסטורית בארץ-ישראל. הציונות יונקת את השראתה מחזון שיבת ציון שהטביע את חותמו על תולדות ישראל בכל שנות גלותו. הציונות שמה לה למטרה ליצור מרכז יהודי בארץ-ישראל לשם פתרון בעיית קיומו הלאומי של עם ישראל ,ולהתגבר על המצב שהפך לתופעת קבע עוד מימי עזרא ונחמיה-פזורת ישראל. לימים נתגבשה בקרב רוב חלקי העם, שקיבוץ גלויות טוטאלי אינו בגדר האפשר, לפחות לא בעתיד החזוי ועל כן יש לקבוע את מהות היחסים בין א"י לגולה. היה זה אחד העם שפיתח את רעיון הציונות הרוחנית, הוא ביסס את משנתו על מרכז בארץ-ישראל ונקודות היקף בתפוצות מתוך הכרה זו, הסיקו כמה מנהיגים ציונים שמין הדין לשקוד על "עבודת ההווה" וללחום לזכויות היהודים כלאום גם מחוץ לא"י. לעומתו, תאודור הרצל, מייסד התנועה הציונית ומעצבה, דגל נחרצות בשלילת הגלות ואף הגדיר את הציונות כ"יציאת מצרים". הקמת מדינת ישראל חוללה תמורה מפליגה. באוגוסט 1948 החליט הועד הפועל הציוני כי יש הכרח בהמשך קיומה של ההסתדרות הציונית העולמית שתפעל לעידוד העליה למדינת ישראל ובקליטתה,טיפוח ההיתשובות החקלאית ופיתוח הארץ, בגיוס אמצעים, בהחדרת הרעיון הציוני ובגיוס דעת הקהל העולמית. בירור יחסי הגומלין בין ישראל לפזורה עורר פולמוס ציבורי נוקב. מצד אחד, היו שהצביעו על הניכור המתפתח בין ילדי הארץ לבין יהודי התפוצות. ומצד אחר, גבר בקרב יהודי התפוצות החשש מפני ה"נאמנות הכפולה". נכונותם להזדהות עם מדינת ישראל היתה נלהבת, אך הם תהו לגבי זיקתם המשפטית אליה.
חששות אלה סולקו בעקבות ההבנה בין בן גוריון, ראש ממשלת ישראל,  לבין יעקב בלאושטיין, נשיא ה"ועד היהודי אמריקני", לפיה אין יהודי ארצות הברית חייבים כל נאמנות פוליטית לישראל, המדברת בשם אזרחיה בלבד ולא תתערב בענייני קהילות ישראל בחוץ-לארץ, שקשריהן לישראל הם היסטורים, דתיים ורוחניים גרידא.
                                                            -1- עם קום המדינה החריפה גם המחלוקת בשאלת החובה הציונית לעלות לישראל.
נתגבשה ההנחה כי עלייה אישית היא תנאי בל יעבור להשתייכות לתנועה הציונית בייחוד לאחר קבלת "חוק השבות תש"י-1950". שאלת העלייה היתה נושא לפולמוס בקונגרס הציונ י הכ"ג (1951) – הקונגרס הראשון שנערך בירושלים. נקבע כי "גולה" תיחשב כל ארץ שבה חיים היהודים בפחד או בעינויי נפש, או כאשר אין הם יכולים לצאת מארצותיהם ולהגר באופן חופשי לישראל".
מבחינה זו יש לראות ביהודי אמריקה תפוצה, שהרי עליה אין יסודות הכפייה חלים. כמו-כן הגדיר הקונגרס הכ"ג את מטרות הציונות על דעת הכל ב "תוכנית ירושלים" שנוסחה מחדש בקונגרס הכ"ז (1968) כך: "אחדותו של העם היהודי ומרכזיותה של מדינת ישראל בחיי העם, כינוסו של העם היהודי במולדתו ההיסטורית ארץ-ישראל – על ידי עליה מכל הארצות, ביצירה של מדינת ישראל. קידום של חינוך יהודי ועברי וטיפוח ערכי רוח ותרבות יהודים, הגנה על זכויות היהודים בכל מקומות מושבם".
שאלת המחקר: מדוע הציונות האמריקאית התכחשה למעשה, ואף להלכה, לערך המרכזי של הציונות – העלייה ?
השערת המחקר: התפיסה הציונית של יהודי ארה"ב אינה זהה לתפיסת הציונות של היהודים היושבים בארץ-ישראל וכן אינה עונה על מטרות התנועה הציונית בתחילת דרכה.