תקציר העבודה:
  השקפת האוריינטליזם עד מחצית המאה העשרים סברה שאין באפשרותה של מדינה הבנויה על רוב ברור של מוסלמים , לכונן משטר חילוני המנותק במהותו מעקרונות וחוקי האיסלאם ותוחם את הדת לעניין שבין המאמין לאלוהיו. המקרה הפרטי של הרפובליקה התורכית שבראשיתה הונהגה על ידי מצטפא כמאל אתא תורכ , היא ההוכחה הברורה שלא כך הוא הדבר.          כמאל שחזר ממלחמת העצמאות התורכית (1920-1922) כמנצח ונקרא בתואר גאזי- לוחם מלחמת מצווה בשם האיסלאם- לא יכל לבצע את רפורמות החילון כפעולה קולקטיבית אחת , אלא בצעדים שמבטלים את הסדר האסלאמי הישן ובונים בהדרגתיות סדר חדש. ניתן לראות זאת בשיפור מעמד האישה בתורכיה. ב-1926 חל שיפור משמעותי במעמד האישה בתחום זכויותיה בנישואין , ניהול רכוש וירושה , אך רק ב-1934 ניתנה לאישה הזכות לבחור ולהיבחר בבחירות לאומיות . תגובות ההתנגדות והמשך קיום הסדר הישן דרש מכמאל נקיטת צעדים יותר תקיפים ליישום הרפורמות. האחד כלל יישומם וכפייתם של הרפורמות בכוח. השני היה מסע הסברה לאומי בזכות הרפורמות ותועלתן.         עבודה זו תבקש לבחון האם הצליח כמאל ליישם את מדיניות הפרדת הדת והמדינה בתקופת שלטונו(1923-1938) ובאיזו מידה; האם הרפורמות הוטמעו בקרב האוכלוסייה העירונית המשכילה בלבד או שכללה את כל אוכלוסיית תורכיה; האם מידת ההטמעה נגעה לתחומים מסוימים ברפורמות או שהיוותה תגובה כוללת לכלל הרפורמות.          הפרק הראשון מציג את צמיחת הלאומיות התורכית והתפתחות רעיונותיה כמקור האידיאולוגי העיקרי לרפורמות החילון של כמאל. בנוסף מתאר הפרק את תפקידו של כמאל במאבק הלאומי לעצמאות העם התורכי לפני ואחרי מלחמת העולם הראשונה. הפרק השני מציג את הרפורמות החילוניות של כמאל , בצורה כרונולוגית ואת מטרותיהן כמכלול ואינדיבידואלית בכל רפורמה. הרפורמות הן בתחומים שונים החל משיטת המשטר וכלה בסגנון לבושו והתנהגותו של התורכי הבודד. יש להתייחס לכלל רפורמות אלו בהקשר האסלאמי שלהן על מנת להבין את הקו המנחה שעמד מאחוריהן .
     הפרק השלישי בא לנתח את מידת ההטמעה של רפורמות החילון על פי מידת ההתנגדות להן ויישומן בקרב כלל האוכלוסייה בשנים  1923-1938.כמו כן ניתן דגש על דיכויה של ההתנגדות על ידי המשטר וזאת כדי להבין את מידת יישומן של הרפורמות , שנעשו לרוב בכוח ובכפייה.