הקמת מדינה ליהודים בזירה המזרח-תיכונית היוותה מוקד להתערבות בינלאומית בין אם זה בריטניה, ארה"ב, האו"ם או מדינות-ערב. כאשר בריטניה כבר לא ראתה סיבה להישאר באזור, ארה"ב החלה להיכנס לחלל שנוצר עם עזיבתה של בריטניה על מנת לבסס את מעמדה במזרח-תיכון עתיר הנפט. לאחר עצרת האו"ם בכ"ט בנובמבר 1947, ארה"ב החלה פוסחת על שני הסעיפים בכל הנוגע להקמת מדינה ליהודים. על כן במדיניותה באו לידי ביטוי חלקים משלבי הדגם הרציונאלי והדגם הפסיכולוגי גם יחד. נוצרו שני מחנות בקרב הממשל האמריקני. האחד, בעד תמיכה בתוכנית החלוקה, בעוד השני היה נסיגה מהתוכנית והעברת הבעיה היהודית-ערבית אל נאמנות האו"ם. בעבודה זו אחקור את הקשר בין הדגם הרציונאלי והדגם הפסיכולוגי לבין תהליך קבלת החלטות של ארה"ב בתקופה הנדונה ביחס להקמת ארץ ישראל. המחקר יבחן את שלבי ביצוע הדגם הרציונאלי אל מול מדיניות החוץ האמריקנית, כאשר נתייחס גם לדגם הפסיכולוגי ולגורמים נוספים.      מטרת המחקר מטרת מחקר זה הינה לבחון איזה דגם היה יותר דומיננטי  בתהליך קבלת ההחלטות של הממשל האמריקני באמצעות מקרה הבוחן של שאלת הקמתה של ארץ ישראל המתחיל מעצרת האו"ם בכ"ט בנובמבר 1947 ועד הכרזת העצמאות ב-14 למאי 1948. נרצה גם לנתח אילו עוד גורמים השפיעו על עיצוב מדיניות החוץ  במקרה הבוחן.
השערת המחקר אנו נטען, כי בתהליך קבלת ההחלטות של הממשל האמריקני הדגם הפסיכולוגי היה היותר דומיננטי מזה הרציונאלי. כמן כן נטען, כי גורמים נוספים כגון: דעת קהל, אינטרסים פוליטיים וכלכליים, קרבתה של המלחמה הקרה ושינוי במערכת הבינלאומית שהפכה למערכת דו-קוטבית היוו גורם בעל משקל בשינויים במדיניות החוץ.  שיטת המחקר המחקר שנבצע יהיה מחקר איכותי, דרך שימוש בספרות רלוונטית לנושא הנבחן בלבד. ברקע התיאורטי של המחקר נפרוס את הדגמים והגורמים השונים הנוגעים לדרכי עיצוב מדיניות חוץ וקבלת החלטות. בפרק היישומי נשליך את אותם הדגמים והגורמים שנדונו ברקע התיאורטי על מקרה הבוחן שלנו ובפרק הסיכום נגיע למסקנות באשר לשאלת המחקר.