מבוא
הפרעת אישיות אנטי-סוציאלית הינה רצינית מבחינה פסיכופתולוגית, וקשה ביותר לטיפול. הקושי בטיפול ובפרוגנוזה נובעים  מהעובדה שאנשים אלו מסתכסכים עם החוק, ויושבים זמן רב בכלא, וקשה להחזיקם מספיק זמן מחוץ לכלא כדי לקבל תוצאות טובות מפסיכותרפיה. פקטור נוסף המצוי בהפרעת אישיות האנטי-סוציאלית הוא חוסר רצונם לחפש טיפול, ולמעשה הם אינם מרגישים  שלא בנוח במצבם הנוכחי. מרבית הסובלים מהפרעת אישיות זו אינם מרגישים אשמה כלשהי וחסרי מוטיבציה לשיפור עצמי (ווגן
2 002). הם מהווים בעיה חברתית קשה, שלדאבוני לא נפתרה עדיין בצורה יעילה עד היום.
החלטתי לכתוב עבודה על הפרעת אישיות האנטי-סוציאלית בגלל הייחודיות שמאפיינת את האנשים  הסובלים מהפרעה זאת. הם לא סובלים מנחות גופנית כלשהי ולכן קשה לזהותם ברחוב. את תכונותיהם  אני מגלים יותר מאוחר,כאשר מה שנשאר לשאול את עצמנו,בעקבות הקשר איתם, זה איך נתנו לנוכל הזה לרמות או איך סמכנו עליו,והוא בגד בלי בושה. את מעשיהם אנו יכולים לראות כל הזמן. אנשים שרומו,נשים שהועזבו על ידי בעליהם בפתאומיות. לי באופן אישי יצא להיתקל בסוציופתים. הרושם העיקרי שנוצר לי מהאנשים הללו הוא שגם היום אינני יכול להיות בטוח שהייתה זו חברות אמיתית או קשר לצורך השגת מטרה כלשהי שלהם. מעבר לכך סוציופתים הם אנשים מיוחדים,לרוב מקסימים,שמושכים אליהם אנשים אחרים. אי השקט הנפשי התמידי שמאפיין אותם מתבטא בגרייה מתמדת וחיפוש ריגושים תמידי,מה שהופך אותם,לדעתי,לאנשים מעניינים ומי שנמצא בקרבתם לא משתעמם לרגע. המסקנה האישית שלי מהמפגשים עם אנשים הסובלים מהפרעה זאת היא שצריך להיות כל הזמן עם עיניים פקוחות וערני על מנת לא לפול בפח שהם טומנים לך. יתרה מזאת, חיפוש הריגושים התמידי שלהם הכולל גם הרפתקאות וסיכונים עלול לסבך גם בן אדם רגיל יחד עם הסוציופת,כי השיקול שלהם מוטעה,והדרך להסתבכות עם החוק היא קצרה (גלזר 2003).
בפרק הראשון תתואר ההפרעה הנפשית באופן פרטני,כולל קריטריונים לזיהוי ודינאמיקה של ההפרעה.
בפרק השני יובא הסבר תיאורטי להתפתחות ההפרעה. הנני אציג גישה פסיכודינמית של זיגמונד פרויד  שתסביר את ההפרעה. על אף שיש הסבר ביולוגי רציני להפרעת אישיות אנטי-סוציאלית,הנני סבור שיהיה זה פספוס לדלג על הסבר פסיכולוגי להתפתחות ההפרעה. לא להתייחס להיבט הפסיכולוגי של התפתחות ההפרעה יהיה זה לדעתי עצימת עיניים מצד החברה ואי רצון להתמודד עם סיבות התפתחות ההפרעה.
לכן התייחסות עניינית וחקר מקיף של ההפרעה בהחלט יכול לצמצם את מימדי חומרת מעשיהם של הסוציופתים,ולהפוך את החברה  והחיים בה לשלווים יותר ורגועים יותר.   בפרק השלישי תובא גישה טיפולית לטיפול בהפרעת אישיות אנטי-סוציאלית. הנני סבור שהטיפול ההתנהגותי הוא היעיל ביותר לניסיון ההתמודדות עם ההפרעה. למרות שיש סברה שלא ניתן לטפל  בסוציופתים,בכל זאת ניתן לנסות ולגישה ההתנהגותית יש יתרונות רבים שיכולים לעזור בטיפול.
תוכן עניינים
                                                                                                         עמודים עמוד השער                                                                                               1
תוכן                                                                                                                     2
מבוא                                                                                                      3-4
תיאור תופעה                                                                                            5-7        הסבר תיאורטי                                                                                         8-10 טיפול באישיות אנטי-חברתית                                                                     
1 1-13                        סיכום                                                                                                                14-15
רשימת מקורות                                                                                                         16