התקשורת בין רוב ומיעוט בחברה הישראלית..ציון 87

מוסד לימוד
מקצוע
מילות מפתח
שנת הגשה 2000
מספר מילים 5732
מספר מקורות 15

תקציר העבודה

תרבות ישראל פלשתין תוכן עניינים
מבוא -… 1
פרק ראשון : התקשורת בין רוב ומיעוט בחברה –… 4
א. מרכז ופריפריה – 4
ב. התקשורת בין מרכז לפריפריה 5
ג. חדשות סדר ואי סדר –… 7
פרק שני: המיעוט הערבי והתקשורת הישראלית –.. 9
א. גורמי ריחוק והשפעתם -… 9
ב. העיתונות כחלק מן ההגמוניה הציונית 10 פרק שלישי: בדיקת אירועי האינתיפאדה – 12
א. סקירת האירועים 12
ב. סיקור ופרשנות האירועים בעיתונים 'הארץ' ו'ידיעות אחרונות'–. 13
ג. האיזון בדיווח – 16
סיכום – 22
ביבליוגרפיה –. 24
מבוא
המחקר סביב דרך הייצוג והאינטראקציה בין התקשורת הישראלית לקבוצות שונות בחברה הישראלית הולך ומתרחב בשנים האחרונות. קבוצות אלה הרחוקות מן המרכז הממסדי, מכונות או מסווגות בלשון המחקר כ"קבוצות פריפריה", ועליהן ניתן למנות את המתנחלים, החרדים, עולי מדינות חבר העמים, תושבי עיירות הפיתוח ועוד. למרות כל זאת מעטים המחקרים שבדקו בצורה מעמיקה את דפוסי הסיקור של התקשורת העברית לגבי הנושאים הקשורים במיעוט הערבי במדינת ישראל.
ההנחה הבסיסית היא כי האינטראקציה בין התקשורת העברית למיעוט הערבי שונה מהותית מיחסי הגומלין בין התקשורת לשאר הקבוצות בחברה הישראלית. שוני זה נובע בעיקרו מן השסע העמוק הקיים בין יהודים לערבים הגרים בתוככי הקו הירוק. החברה הישראלית היא אמנם רבת שסעים אולם אחד המרכזיים בה הוא זה הקיים עם אזרחי ישראל מקרב המיעוט הערבי.
שסע זה קיים הן בין המדינה היהודית כממסד והן בין אזרחיה היהודיים של מדינת ישראל למיעוט הערבי. מקורו העיקרי עוד מקדמת דנא, כפי שבא הדבר לידי ביטוי במאבק בין היהודים לערבים על הקמת מדינה יהודית בארץ ישראל, והמשכו במתיחות הפוליטית הקיימת בין המדינה היהודית לשכנותיה הערביות. מאבק זה אף התחדד מאז האינתיפדה של שלהי שנות השמונים עת עלה על פני השטח תהליך הפלשתיניזציה שעברו ובא לידי ביטוי בהגברת הזהות של הערבים תושבי ישראל עם הפלשתינאים בשטחים. מכל זאת נובע כי רבים בחברה היהודית רואים בשסע הקיים אלמנטים קיומיים וזאת בניגוד לשאר השסעים אותם ציינו.
יחסים אלה בין קבוצת הרוב היהודית למיעוט הערבי באים לידי ביטוי גם בהפרדה הקיימת בין שתי הקבוצות. הפרדה זו באה לידי ביטוי הן ברמה המוסדית והן ברמה הגיאוגרפית באשר המיעוט הערבי חי לרוב בבדידות בכפרים מרוחקים מן המרכזים היהודיים. מכאן נובע שהמגע הרופף מוביל לחוסר היכרות ולחילופין להיכרות שטחית שעיקרה סטריאוטיפית. לאור ההפרדה הקיימת בין יהודים לערבים בתחומי חיים שונים הפכה התקשורת בשפה העברית לאמצעי הכמעט יחיד ללימוד המתרחש בקרב המיעוט הערבי במדינה. מסיבה זו הופך אופי הסיקור לגורם מרכזי בקביעת האופן בו האזרחים היהודיים ואף מקבלי ההחלטות תופסים את הנושא הערבי. ההנחה הבסיסית היא כי האינטראקציה בין התקשורת הישראלית בשפה העברית למיעוט הערבי שונה מהותית מיחסי הגומלין הקיימים בין התקשורת לשאר הקבוצות בחברה הישראלית, עובדה הבאה לידי ביטוי באופי הסיקור. לצורך דיון באופי הסיקור של ערביי ישראל בתקשורת הישראלית נתמקד באירועי 'אינתיפאדת אל-אקצה' אשר ישמשו כמקרה מבחן- – Case Study לבחינת הנושא ולצורך מתן מענה לשאלת המחקר הבאה לבדוק כיצד נתפסת דמות הערבי ותרבותו בקרב קבוצת הרוב הישראלית.
 לאירועים אלה, אשר החלו בשטחים ביום 29 לספטמבר
2 000, הצטרפו עד מהרה ערביי ישראל ובמהלך ההפגנות והעימותים בינם למשטרה נהרגו שלשה עשר אזרחים ערבים. מטרת העבודה היא לבדוק באמצעות הסיקור בעיתונות היומית של אותם אירועים כיצד הוצגו הערבים בתקשורת הישראלית. בעבודה זו נשתמש בשיטת המחקר של ניתוח תוכן באמצעות בחינת הכתבות והידיעות, שעסקו באזרחים הישראלים הערביים, בשני עיתונים מובילים בישראל- "ידיעות אחרונות" ו"הארץ"- בעשרת הימים הראשונים של המהומות, כלומר עד ליום ה- 10 לאוקטובר, שהיוו את שיאן של המהומות בתוככי הקו הירוק. בחינה כפולה זו מטרתה לבדוק האם יש הבדלים בין הדרך בה עיתון פופולרי כ"ידיעות אחרונות" מבנה את הדימוי של האוכלוסייה הערבית בישראל לבין הדרך בה עושה זאת עיתון אליטיסטי ל'אנשים חושבים' כ"הארץ".
בעוד "ידיעות אחרונות" מכוון לכלל הציבור ונחשב לעיתים לפופוליסטי תוך פניה לרגשות הציבור, הרי "הארץ" מכוון לקהל המצפה להעמקה רבה יותר בסיקור אירועים וחדשות תוך שימוש בלשון סולידית. מכאן שניתן לצפות כי לשוני במאפייני העיתון ואף באוריינטציה הפוליטית תהיה השלכה רבה על אופי וטבע הסיקור העיתונאי הקשור במיעוט הערבי.