היציבות השלטונית במצרים לאור יחסי הדת והמדינה בתקופת סאדאת
מוסד לימוד | אוניברסיטת בר-אילן |
מקצוע | מדעי המדינה ויחבל |
מילות מפתח | איסלאם, דת ומדינה, מצרים, סאדאת, ערבים, פוליטיקה |
שנת הגשה | 2004 |
מספר מילים | 4094 |
מספר מקורות | 15 |
תקציר העבודה
עבודה זו עוסקת בקורות הרפובליקה הערבית של מצרים בשנים 1970 עד 1981, ימי שלטון אנואר אל-סאדאת. מצרים היא מהמדינות החשובות ביותר בעולם המוסלמי ובעולם הערבי. יש לה היסטוריה מכובדת, המתפרסת על אלפי שנים, יש לה אוכלוסיה רבה במיוחד המתגוררת במרחבים גדולים מאוד בקנה מידה מדיני.
במאה העשרים, ובמיוחד במחציתה השנייה, עברה מצרים טלטול מדיני. השלטון התחלף תכופות, ויחד עימו התחלפו גם התוכניות החברתיות והמדיניות. קבוצות מיעוט החלו לבקש ייצוג פוליטי, הבעיה הדמוגרפית הגיעה לשיאה, ותחת כל זה, היה צריך הנשיא אנואר אל סאדאת לגבש לעצמו שלטון יציב, שיצעיד את האומה המצרית המתגבשת לעבר העתיד בצעדים בטוחים.
אל מול הנהגתו של סאדאת עמדו כוחות אופוזיציה שהלכו והתחזקו במשך תקופת כהונתו, והצרו את צעדיו במידה לא מבוטלת. האופוזיציה המצרית, שבתחילה לא הייתה מאורגנת, קיבלה לגיטימציה חוקית מסאדאת עצמו, אך הקשתה עליו בצורה משמעותית לתפקד כנשיא.
נושא עבודה זו הוא היחסים בין אנשי דת האסלאם ובין המדינה במצרים, בתקופת שלטון סאדאת. ניתן להגדיר את שאלת המחקר בעבודה זו כניסיון לבחון האם ובאיזו מידה הייתה ללחץ שהמיטו אנשי הדת על סאדאת השפעה על מדיניותו של הנשיא בפועל. גם אם נמצא כי הנשיא נותר איתן בעמדותיו אל מול הלחצים, יהיה עלינו לבחון באיזו מידה השפיעה האופוזיציה על הרחוב המצרי, וכך –בדרך עקיפה- אולי הושפעה כל המציאות המצרית, ובסופו של דבר התקבלו דרשותיהם בדרכים לא פורמאליות. כמו כן, נקדיש מקום נרחב לבחינה של קורות המדינה המצרית לאור תיאוריות שונות אותם למדנו במסגרת הקורס מבוא לממשל ופוליטיקה, ועל פי מודלים שהוצגו. התיאוריות המרכזיות בהם נעשה שימוש הן משוואת הלגיטימיות, המציגה את רמת היציבות של שלטון מדיני, כפונקציה של רמת הלגיטימציה לה הוא זוכה בזכות האפקטיביות השלטונית ובזכות גורמים נוספים.
כמו כן נציג את מודל הבניית הלאומיות, כיוצר לאום יש מאין, באמצעות שימוש במוטיבים אתניים, דתיים, וגיאוגרפיים. נחתום באזכור של טיפוסי הנהגה מוכרים, תוך הבנה של השפעת הטיפוסים השונים על החברה המצרית.
תוכן הענינים.
מבוא
2
רקע תיאורטי
3 לאומיות.
3
המדינה המודרנית
3 יחסי הדת והמדינה המודרנית.
4
שסעים חופפים לעומת שסעים מצטלבים.
5
טיפוסי סמכות.
5
רפובליקת מצרים הערבית: רקע .
6
משטר נאצר.
6
תקופת שלטונו של סאדאת במצרים.
7
האופוזיציה הדתית.
7
היציבות השלטונית במצרים לאור יחסי הדת והמדינה: יישום.
8
לאומיות
8 יחסי הדת המדינה המודרנית.
9
שסעים חופפים לעומת שסעים מצטלבים.
11
טיפוסי סמכות
1 1
סיכום
1 2
ביבליוגרפיה 13