השפעת ההשכלה בקידום לתפקידי ניהול בין גברים לנשים במגזר היהודי והערבי

מקצוע
מילות מפתח , , , , , , ,
שנת הגשה 2005
מספר מילים 10043
מספר מקורות 35

תקציר העבודה

תקציר אי השוויון בין גברים ונשים היא סוגיה מדוברת בעשורים האחרונים. סוגיה אשר מוצאת את ביטוייה בקרב אנשי אקדמיה, אנשי עסקים וקולות מטעם ארגונים פמיניסטיים.
כולם מצביעים על חוסר שיווין בהזדמנויות ובייחוד כאשר מדובר בקידום לתפקידים ניהוליים.
שנות ה–90 של המאה העשרים היו בסימן הצטרפותן של נשים למעגל העבודה במספרים חסרי תקדים בכל העולם המערבי. תהליך זה נובע בין השאר מההכרה ההולכת וגוברת בקרב הקהילה העסקית שנשים הן משאב אנושי וניהולי חשוב ובלתי מנוצל. גם בישראל אנו עדים, לא רק לגידול מהותי בכוח העבודה, אלא גם ובעיקר להשתלבותן של יותר ויותר נשים בתפקידים ניהוליים ומקצועיים בכל תחומי העשייה (אלפרט,  2000).
מתוך בחינת שוק התעסוקה ניתן להצביע על ענפים כלכליים שרוב עובדיהם הן נשים כגון: חינוך ושירותי בריאות, רווחה וסעד, בהן הנשים מהוות כשלושת רבעים מכלל העובדים. בשנים האחרונות אנו רואים  פמיניזציה גדלה והולכת של מקצוע ההוראה ואשליה של דמוקרטיזציה של החינוך, יחד עם ירידה מקבילה בסטטוס החברתי של המורים ובתגמוליהם הכלכליים.  ככלל גדל אחוז הנשים ככול שהמוסד החינוכי מאכלס ציבור תלמידים צעיר יותר והתגמול הכלכלי נמוך יותר (אריאל,
1 989). למרות חוק "שכר שווה לעובד ועובדת, התשנ"ו – 1996, עדיין קיימים פערי שכר משמעותיים בין המינים בישראל. בשנת 1998 שכר האישה הממוצע במשק היה כ -61% משכר הגבר.
הפער נובע באופן חלקי מההבדלים בין המינים מתשומות בעבודה, כאשר מספר שעות עבודה של גברים (46 שעות בשבוע) גדול ב 31% ממספר שעות העבודה של נשים (35 שעות עבודה בשבוע). אולם גם כאשר בוחנים את השכר של גברים ונשים לשעת עבודה נראה כי ההכנסה לשעת עבודה של אישה פחותה ב-7% מזו של הגבר.
בין החסמים שעומדים בפני נשים בקידום לדרגי ניהול ניתן למנות: א. עיכוב בהתפתחות מקצועית בקרב מנהלים לאור השליטה הריכוזית בכלכלת המדינה שהייתה נהוגה עד העשור האחרון. ב. גישה לעמדות בכירות, במרבית המגזרים במשק, המתבצעת באמצעות רשתות של קשרים חברתיים ומחויבויות הדדיות. אלה כוללים קשרים המתבססים על השתייכות פוליטית, שירות צבאי, ניסיון קודם בעבודה וקשרי משפחה (Noddings , 1995).
בהקשר זה ניתן לראות דפרנציאציה בין המגזרים.
בעוד שבעלי תפקידים במגזר היהודי מגיעים לאחר קריירה בצבא, בקרב בני המגזר הערבי הקשרים המשפחתיים והאישיים הם אלו המהווים בסיס לקידום.
התהליכים הדומיננטיים בחברה הפלסטינית בישראל שונים מכמה וכמה בחינות מאלה שבחברה היהודית החילונית ו / או שביטויים בה איטי ומתון יותר. זאת לנוכח המציאות הכללית של האפשרויות החסומות בפני הפלסטינים (כציבור לא כפרטים)  לקבל משרות בשרות הממשלתי ולהשתלב במוסדות ובארגונים הציבוריים והפרטיים (Shavit  , 1992).
ניתן לראות בשנים האחרונות שיפור מסוים במצב התעסוקתי של משכילים פלסטינים בסקטור הממשלתי והציבורי , אולם מחקרים נוספים מצביעים על ההרחקה השיטתית ואת דחיקתם לשוליים של הערבים בישראל קודם שקנו השכלה ולאחר תקופת הכשרתם. זהו הרקע לכך שמערכת החינוך במגזר הערבי בישראל הפכה לאמצעי מרכזי להשתלבות הפלסטינים הישראליים במערכת הממשלתית ולמוביליות חברתית.  ועל כן מערכת זו גברית במידה בולטת יותר ממקבילתה היהודית. בעבודתי אני מעונינת לבדוק האם קיים שוני בדפוסי הקידום של נשים לעומת גברים והאם נראה הבדל זה גם בין המגזר היהודי לערבי. כמו כן אנו מעונינות לבדוק את משקל ההשכלה והשפעתה על קידומן של נשים לעומת גברים .
אני מניחה שהשפעת ההשכלה שונה בין גברים לנשים וכי קיימים הבדלים בין המגזרים.
בהתבסס על מאמרן של אדי-רקח ואילון (1999), מתוך מחקרים קודמים אנו מניחות כי נשים נדרשות ל"הון אנושי" רב יותר כדי להשתלב בתפקידים בכירים.
בחרתי להתייחס גם למגזר אליו משתייך המורה ,על מנת להראות את הבעיה הקיימת בקידומן של נשים מהמגזר הערבי.
כמו כן העבודה מציגה את ההשכלה כמשאב חברתי חשוב בייחוד לנשים מהמגזר הערבי , בעזרתו ניתן יהיה "לשבור את תקרת הזכוכית".