בשנת 1988 בוטל סעיף מס' 351 לחוק העונשין אשר עסק ב"משכב-זכר". מאז ועד היום זכו הומוסקסואלים ולסביות בישראל בהכרה משפטית נקודתית במספר מצומצם של תחומי משפט. הכרה זו לא היתה, ברובה, על-פי דין, אלא נבעה מפרשנות שיפוטית של בית-המשפט העליון. כך למשל ניתנה הכרה בחוק, בזכויות שוות בעבודה, ללא אפליה על רקע מיני, גם ניתן בעניין פסק-דין מאד ידוע, הוכרו ע"י הפסיקה זכויות סוציאליות שונות , ואף נאסרה בחוק התייחסות מבזה או משפילה לאדם בשל נטייתו המינית. אך למרות זאת עוד רבה הדרך עד להשגת שוויון זכויות מלא לקהילה ההומו-לסבית בישראל. הציבור נחשף בשנים האחרונות יותר ויותר לקהילה ההומו-לסבית, שעורכת מדי שנה מצעדי-גאווה בתל-אביב, חזיון שנראה דמיוני לפני שנים לא רבות. גם "יציאתם מהארון" של אנשים מתוך הקהילה שחשפו, באומץ לב רב מבחינתם, את העדפתם המינית קבל עם ועדה, סייעה להכרה הציבורית הרחבה. אולם, במצב הפוליטי הנוכחי בישראל, שבו מיעוט דתי מהווה לשון-מאזניים בכנסת ומכתיב במידה רבה את סדר היום הציבורי לרוב החילוני, עוד רבה הדרך לפני השגת שוויון זכויות אמיתי ומלא לחברי הקהילה ההומו-לסבית בישראל. רובינשטיין מבחין בין שלושה מישורים של התייחסות של המשפט הישראלי לבעלי נטיות מיניות שונות, אשר כל-אחד מהם משקף רמת סובלנות גבוהה יותר. המישור הראשון, הבסיסי ביותר עניינו עצם ההיתר לקיום יחסי מין הומוסקסואליים ולסביים, במישור הפלילי, ובעניין זה כבר הוזכר לעיל כי עם התיקון בחוק העונשין בשנת 1988 אין כיום איסור פלילי בנדון. המישור השני, האמצעי, עוסק בהיבט השלילי של הזכות לשוויון מבחינת ההעדפה המינית – האיסור להפלות לרעה על יסוד העדפה מינית מסוימת. כך למשל תוקן חוק שוויון הזדמנויות בעבודה בשנת 1992, ראה לעיל.
ואילו המישור השלישי, המתקדם ביותר, עניינו ההיבט החיובי של הזכות לשוויון – ההכרה בשותפים לחיים של בני אותו המין כבני-זוג, לשם קבלת זכויות והטבות כלכליות שונות. עצם האמירה הזאת של רובינשטיין מרמזת על כך שבני זוג בני אותו המין הם לכל היותר בבחינת "שותפים לחיים" ואינם יכולים להינשא. נראה בהמשך כי קביעה זו, אף שהיא נכונה בישראל, איננה חד-משמעית בעולם ויש וריאציות נוספות של מתן גושפנקא חוקית לקשר זוגי בין בני-זוג מאותו המין. כדי להדגים את הבעיות השונות, הקשורות למישור זה של ההכרה בקשר הזוגי החד-מיני, בחרתי למקד את העבודה הזאת במצב הזכויות של ההומוסקסואלים והלסביות בישראל בתחום דיני המשפחה, תוך כדי השוואה למצב בעולם בתחום זה.