הנשיא ותפקידיו- תוכן עניינים
                                                                                                                                                                                                                                       עמ'
2 מבוא

2 מוסד הנשיאות בישראל (מעמד הנשיא)
3 תפקידיו וזכויותיו של הנשיא
4 משפט משווה- אירלנד
4 סעיף 11(ב) לחוק יסוד: הנשיא- החנינה 5
עקרון סופיות הדיון והחנינה
6 סוף דבר                           מבוא
"נשיא" הינו תואר עברי קדום המיוחס במקרא לראש-השבט, לראש-בית-אב או לראש-משפחה. המושג "נשיא" מופיע לראשונה במקורות בספר בראשית (פרק י"ז, פסוק כ'), פרשת לך לך. הנביא יחזקאל כינה את מלך יהודה נשיא. אבל השימוש במונח רווח רק מאז תקופת בית שני – הנשיא, ראש-הסנהדרין. כפי שכתב הרמב"ם: "החכם מכולם יושב בראשם, ושמו בפי החכמים "נשיא". הראשון שנשא בתואר נשיא היה שמעון החשמונאי. בתקופת המשנה "חכמי הזוגות" הם שהחזיקו בתואר. עם הכרזת המדינה, ביום ה' באייר תש"ח, נבחר חיים וייצמן לכהן כנשיאה הראשון של מדינת ישראל. בכך ניתן לתואר העברי הקדום "נשיא" תוכן ומובן חדשים. בישראל, כמקובל במדינה דמוקרטית מודרנית, הוענק התואר ל "אזרח הראשון" של המדינה .
העבודה שלהלן עוסקת עוסקת בנשיא המדינה בכלל ובתפקידיו בפרט. אעמוד בקצרה בעבודה על מוסד הנשיאות באופן כללי, בהמשך אפרט על תפקידיו של הנשיא במדינת ישראל וכן באירלנד תוך שימת דגש על סמכות החנינה. סמכות זו היא הסמכות העיקרית שניתנת לנשיא תוך הפעלת שיקול דעת. לבסוף אדון בעיקרון סופיות הדיון הפלילי, ואנסה לתת מענה לשאלה "האם הזכות למתן חנינה (המוענקת לנשיא) מתנגשת עם עקרון סופיות הדיון".
מוסד הנשיאות בישראל (מעמד הנשיא)  חוק יסוד: נשיא המדינה קובע "בראש המדינה עומד הנשיא". נשיא המדינה מכהן בכהונה הרמה ואינו חלק משלוש רשויות השלטון ואיננו בעל מעמד פוליטי. חוק יסוד: נשיא המדינה נועד להבטיח את אי-תלותו של הנשיא ומעמדו, באופן שיאפשר לו לייצג ערכים ונורמות בתחום הממלכתי והלאומי ושאינם שנויים במחלוקת פוליטית ולהביע עמדות בנושאים ציבוריים שיש לגביהם הסכמה לאומית.
מוסד הנשיאות הינו מוסד משלים במבנה המשטר במדינת ישראל ומוטלים על הנשיא תפקידים וסמכויות שלא ניתן להטילם על מוסדות שלטוניים אחרים, כך בעיתות יציבות ורוגע וכך בעיתות משבר ומחלוקת.
נשיא המדינה נבחר על-ידי הכנסת (סעיף 3 לחוק יסוד:נשיא המדינה). כשיר להיבחר לתפקיד "אזרח ישראלי שהוא תושב ישראל" (סעיף 4 לחוק היסוד), ההצבעה היא חשאית (סעיף 7) והבחירה היא בקולותיהם של רוב חברי הכנסת (סעיף 8). נשיא המדינה יבחר לתקופת כהונה אחת בלבד של שבע שנים (סעיף 3).  הנשיא יסיים את כהונתו בתום הזמן אם התפטר (סעיף 19), אם הועבר מתפקידו על ידי הכנסת מטעמי בריאות או "אם קבעה [הכנסת] כי אין הוא ראוי לכהונתו מחמת התנהגות שאינה הולמת את מעמדו כנשיא המדינה" (סעיף 20).
מכוח חוק יסוד: נשיא המדינה, מוטלות על הנשיא מגבלות שונות בעת כהונתו: הוא אינו רשאי לכהן במשרה כלשהי או למלא תפקיד כלשהו זולת משרתו כנשיא המדינה (סעיף 17(א)), הוא אינו יכול לכהן כמועמד בבחירות לכנסת ואם בעת היבחרו כיהן כחבר כנסת, חברותו בכנסת נפסקת עם בחירתו (סעיף 42 לחוק יסוד:הכנסת). בכך ניתן ביטוי למעמדו הסמלי והא-פוליטי של מוסד הנשיאות