שאלות ותשובות על סוגיות בחינוך הבלתי פורמאלי בעידן הגלובליזציה. מבחן ביתי מסכם נקדות עיקריות בנושא (כולל ביקורת)

מוסד לימוד
סוג העבודה
מקצוע
מילות מפתח , , , , ,
שנת הגשה 2007
מספר מילים 2988
מספר מקורות 5

תקציר העבודה

מחלוקות תיאורטיות מרכזיות בנוגע לגלובליזציה הספרות התיאורתית מדגישה חמש מחלוקות בהקשר של גלובליזציה.
בעצם מחלוקות אלו מתמקדות על היבטים שונים של אותו מושג מורכב שמראשית הגדרתו מביא למחלוקת רבות חוקרים שונים.  כפי שנאמר, הגדרת המושג היא מחלוקת בעצמה: מהי גלובליזציה? . הסוציולוג Anthony Giddens (1990) רואה את הגלובליזציה כהתרחקות בין מקום לזמן, אך David Harvey  (1989) טוען שגלובליזציה מובילה לדחיסה של מקום וזמן. (מתוך Gillen 2001, עמ' 236).
רוב גדול מסכים שגלובליזציה היא ההתרחבות של הקשרים הפוליטיים, תרבותיים וכלכליים בין מדינות, חברות ויחידים באופן היוצר שילוב של כלכלות, תרבויות ותנועות פוליטיות מכל העולם. נהוג לקרוא בשם זה בעיקר לתהליכים החלים מאז השליש האחרון של המאה ה-20.
במילים של אורי רם בספרו "גלובליזציה של ישראל" (עמ' 12)  גלובליזציה היא " פעולתם של מגעי הגומלין החברתיים בכלל והכלכליים בפרט אל מעבר להקשר המקומי והפיכתם לעולמיים, תוך חציית גבולות מדינות הלאום. בכלל זה, תנועה מוגברת, מואצת ומתפשטת של בני אדם, הוןף סחורות ומסרים". הרולד לוית השתמש במושג בפעם ראשונה, בשנת 1983 בספרו “The globalization of Markets” כדי לתאר את השינויים שחלו על הכלכלה הבינלאומית מאמצע שנות ה 60'. (ויקיפדיה) המחלוקת ממוקדת בין שני רעיונות: גלובליזציה כתהליך טבעי או גלובליזציה כתוכנית אידיאולוגית . חוקרים רבים נוטים לחשוב שהעולם נהיה יותר ויותר גלובלי, כלומר יותר מקושר,סוג של רשת אחת גדולה (interrelated).נראה שרעיון זה מצביע על גלובליזציה כתהליך, דבר המתפתח, אפילו באופן טבעי. אחרים כמו Hirst & Thompson (1996, in Guillen 2001) אינם סמכימים ומוסיפים שהמגמה בעשרים שנים האחרונות היא לכנות גלובליזציה כתהליך, אך גלובליזציה  מורכבת מתהליכים מקבילים חברתיים, כלכליים, פוליטיים ותרבותיים שנמצאים במתח מתמיד בניהם. הם טוענים למשל, שהגלובליזציה הכלכלית היא תוצאה מהחלטות פוליטיות שנעשות ברמה מדינית ונשלט עליהן גם ברמה מדינית (Hirst & Thompson, 1999). משתמע מכאן שהגלובליזציה היא תוצאה של תוכנית אידיאולוגית פוליטית – כלכלית. רעיון זה רואה בבעלי ההון ("המרוויחים" מעולם המתנהל בסטנדרטיים גלובליים) , כהראשים האידיאולוגיים של הגלובליזציה –של מה שאחרים רואים כתהליך. מצד אחד הרואים את הגלובליזציה כתוצאה של התפתחות התודעה האנושית במאות האחרונות., כמעניקה כלים וכוחות מדעיים וטכנולוגיים, תקשורתיים וכלכליים, היכולים מביאים לרווחה, שוויון וחופש לכל תושבי כדור הארץ (או בערך). מצד שני הרואים את הגלובליזציה כתוכנית אידיאולוגית, שמעניקה ליחידים וקבוצות, לתאגידים ולבעלי הון, ולפוליטיקאים המופעלים על ידם, אפשרויות אינסופיות, שימוש בה, בצורה בלתי פסוקה ובאופן כוחני למטרות שמידי פעם גם נוגדות את הרווחה של כל בני האדם. "כפר גלובלי" – גם מכונה עולם, גלובוס-  מקום של הומוגניות ואוניברסליזציה מרובה בכל תחומי החיים, כלכליים, תרבותיים, חברתיים, פוליטיים ואף דתיים, הינו השם שמקבל את שטח הפעולה עליו מתרחשים תהליכי הגלובליזציה .מקום שפעם היה נראה לנו ענקי, מופרד וטוטאלי, היום הפך ל- "כפר", רעיון שמעלה אסוציאציות של קירבה, קֹטֶן,  קהילתיות ואפילו אולי גם של שותפות (דבר שיכול לגרום למצב של בילבול ואף תחושות סותרות עקב התמונה הנוכחית ואנוכית שמוצגת בעולם בימינו: המעבר ממדינת הרווחה למדינת ההפרטה ). –         מחלוקת נוספת מתקשרת לרעיון של זמן או במילים אחרות "תאריך לידה של הגלובליזציה". דיונים רבים מתעוררים סביב המחלוקת האם גלובליזציה הינה עידן חדש או שמא הינה תהליך המתמשך כבר מאות רבות. –