נושא המיעוטים בעולם מהווה בעיה במדינות הפלורליסטיות, שבהן יותר ממיעוט אחד.  חלק מהמיעוטים השונים מנסה להשתלב עם הרוב השולט, אך חלק אחר מנסה להשיג את זכויותיו הייחודיות בדרכים שונות, על אף התנגדות השלטונות.  לא אחת נוצרים מתחים בין המיעוט לרב והשלטונות מתקשים למנוע אותם. מדינת ישראל מורכבת ממיעוטים שונים והיא שונה מסוריה ומלבנון בכך שאין לה כל זיקה ללאום הערבי או לאיסלאם, דבר המקנה לעדה הדרוזית בישראל מעמד מיוחד בקרב אוכלוסיית המיעוטים.   זיקתם למדינה, המתבטאת בגיוסם לצה"ל חזקה מזו  של כל מיעוט אחר .  הדבר בולט לאור העובדה כי שפתם ותרבותם של הדרוזים היא ערבית ואורח חייהם וסביבתם מקרבים אותם אל הערבים.  לפנינו, אפוא, שאלת זהות מורכבת ומסובכת יותר מזו של שאר המיעוטים , כי מדובר באוכלוסייה שהיא בעת ובעונה אחת ישראלית, ערבית ודרוזית.   באופן טבעי, שואפת מדינת ישראל לשמור על הדרוזים כעדה נפרדת, תוך הרגשת ייחודיותה ובכן להקטין את זיקתם לאיסלאם וללאום הערבי. ייחודה של העדה טופח בהתמדה.   מעמד דתי עצמי הוענק לה כבר ב – 1957.  ב – 1961 הוכרה "הראשות הרוחנית" כמועצה דתית בראשותו  של  שיך אמין טריף, וב – 1962  אשרה הכנסת את חוק בתי הדין הדרוזים, להם סמכות בלעדית לדון בענייני אישות.   כיום בולטים בעדה הדרוזית בישראל ניגודים פנימיים חריפים למדי בין חמולות, אישים ודורותיים. מלחמת לבנון העמידה את הדרוזים במבחן של המפגש עם אחיהם מעבר לגבול, ויצרה בהם מתח  בין שאלת הנאמנות ליעדים הלאומיים של מדינתם לבין  הסולידריות הקהילתית עם אחיהם מעבר לגבול (כהן רענן, 1985).
מטרת העבודה זאת היא לבחון האם חלו שינויים  ברמת מעורבותם הפוליטית ועמדותיהם  של בני נוער במגזר הדרוזי במידת מעורבותם הפוליטית ורכישת הרגלי הצבעה, וזאת בהתאם להשפעת התא המשפחתי שלהם והתפקיד אותו ממלאים הוריהם בתהליך גיבוש הרגלים פוליטיים.  כלומר,  על רקע השינויים החברתיים והפוליטיים הקוראים בארץ ברצוני לבדוק האם בני נוער בעדה הדרוזית מראים רצון לקחת חלק בהליך הדמוקרטי והאם הם יצביעו/הצביעו לבחירות לכנסת ולראשות הממשלה תוך התרכזות בבחינת הדרך שבה משפעים ההורים על מעורבותם הפוליטית ורכישת הרגלי ההצבעה של ילדיהם.   אנו שומעים בתקופה האחרונה, שני קולות בקרב העדה הדרוזית, האחד מביע תמיכה בממסד ולמולו הקול השני המביע חוסר אמון בממסד וקורא לבני הנוער לא לשרת  בצה"ל ועל ניתוק הקשר עם הממסד והחברה היהודית.
למשל בשנת 1995 נכלא צעיר דרוזי, בן הכפר ירכא בגליל המערבי, בכלא בשל סירובו לשרת בצה"ל.  הוא טען בבית הדין הצבאי כי בלאומיותו הוא ערבי ובדתו הוא דרוזי, לכן כערבי דרוזי הוא אינו רוצה לשרת בצה"ל.  זו היתה הפעם השניה בה הוא נכנס לכלא צבאי, בשל סירובו להתגייס.  כך גם שני אחיו אשר סירבו לשרת בצה"ל.  לעומת זאת באותה שנה פורסם כי 60% מהנוער הדרוזי רוצים ללכת לקצונה ולצבע קבע לעומת 37% יהודים.  אותם בני נוער דיווחו כי מזהים עם מדינת ישראל ועם צה"ל.  הם מאמינים בכושר הלחימה של צה"ל ורואים בשרות בצבא תרומה למדינה (כרמי – דניאלי, 1995 ; הללי יונתן, 1995).
בעבודה זו אני רוצה לבדוק את השפעת התא המשפחתי על בני הנוער בעדה הדרוזית בנושא מעורבותם הפוליטית ודפוסי ההצבעה שלהם תוך כדי השוואה עם דפוסי ההצבעה של מיעוטים בעולם.  אך חשוב לציין כי המציאות הפוליטית והזהות הלאומית של מיעוטי המדינה בישראל שונה מאוד מהמציאות הפוליטית והזהות הלאומית של  מיעוטים בעולם.  המציאות הפוליטית הישראלית רואה בציבור המיעוטים, לא פעם,  גורם זר המאיים עם שלמות המדינה.  גם הזהות של אוכלוסיית המיעוט שונה מהזהות של מיעוטים בעולם  קיים לא פעם התנגשות בין הנאמנות למדינה לבין הנאמנות לעדה.
מכאן, שאלת המחקר המרכזית שהצבתי לעצמי היא: השפעה סוכני הסוציליזציה המשפחתיים על הקניית הרגלי ההצבעה של  בני נוער מהמגזר הדרוזי בבואם לבחור לכנסת או לראשות הממשלה.  במסגרת הרקע התיאורטי אסקור תיאוריות של סוציאליזציה פוליטית, ובעיקר תיאוריות ברמת הפרט, העוסקות בדרך שבה רוכש אדם את האורינטציות הפוליטיות שלו מסביבתו החברתית הקרובה, והמתבססות בעיקר על תיאוריות ומחקרים על ההשפעה שיש לתא המשפחתי על הפרט תוך כדי הצגת נתוני יסוד ומאפיינים ייחודיים של החברה הדרוזית בישראל.
החלטתי להתמקד בתא המשפחתי ולהתייחס בצמצום רב להשפעתם של סוכני סוציאליזציה חוץ משפחתיים המשפיעים אף הם על העדפותיו של הפרט, כגון בית הספר ומערכת החינוך.
מחקרים רבים מראים כי המשפחה היא סוכן הסוציאליזציה החשוב ביותר ולאור יציבותה ומרכזיותה של המשפחה, בעיקר בחברה הערבית לא משתייכים הדרוזים, נראה לי כי למשפחה תפקיד מרכזי בקביעת הרגליים פוליטיים ומעורבותם הפוליטית של הפרט.
תוכן העניינים:
1.  פרק 1 – מבוא                                                                                  עמוד
3 – 5
2 .  פרק 2 – סקירת ספרות                                                                    עמוד
6 – 37
2 .1   סוציאליזציה           2.1.1  תיאוריות של סוציאליזציה פוליטית           2.1.2  המשפחה כסוכן סוציאליזציה           2.1.3  סוכני סוציאליזציה חוץ משפחתיים                     2.13.1  הדימוי העצמי כמשפיע על הסוציאליזציה                      2.1.3.2  בית הספר ומערכת החינוך כסוכן סוציליזציה                                   2.1.3.2.1  מערכת החינוך הדרוזית
2 .2   מיעוטים
2 .2.1  סוגי מיעוטים        2.2.2  המיעוט בישראל
2 .3   הדרוזים
2 .3.1  המיעוט הדרוזי
2 .3.2  מעמדם המשפטי של הדרוזים
2 .4   הבחירות
2 .4.1  שיעור ההשתתפות בבחירות
2 .4.2  הגורמים המשפעים על המצביע להצביע בעד מפלגה מסוימת
2 .4.3  הגורמים לאי הצבעה
2 .5   מיעוטים ובחירות
2 .6   הדרוזים כמיעוט והבחירות בישראל
2 .7   סיכום
3 .  פרק 3 – מתודולוגיה                                                                                    עמוד
3 8 – 43
3 .1   מטרת המחקר
3 .2   שאלת המחקר
3 .3   הגדרת המשתנים
3 .4   השערות המחקר
3 .5   אוכלוסיית המחקר
3 .6   שיטת המחקר
4 .  פרק 4 – רשימה ביבליוגרפית                                                                       עמוד
4 4  – 49