השנים האחרונות אנו חווים מציאות קשה של פיגועים תכופים, אשר כתוצאה מהם הרוגים רבים ופצועים. יחידים, משפחות וקהילות עוברים תקופה קשה מנשוא של התמודדות עם טראומה ועם אובדן. גל האלימות הולך ומתעצם ואין לדעת מתי יסתיים המצב הנוכחי.
האבל ההמוני והקשה שפקד את תושבי מדינת ישראל הפנו את תשומת הלב לנושא הצורות השונות והתגובות לאחר אובדן והקשר שלהן להתפתחות תסמונות גופניות ונפשיות. במהותן תגובות הזעזוע הרגשי והאבל המקיף לאחר האירועים הטראומתיים  שתוארו, יונקים מדפוס תגובת האבל לאחר אובדן, תגובת האדם למות יקירו. מותו של אדם קרוב מערער את המבנה התוך אישי והמבנה החברתי הבין אישי של אלה שהיו שותפים לחייו של הנפטר. אבל בעקבות אובדן ממוות הוא תגובה אוניברסלית, אנושית וסבירה. אבל הוא תגובה מובנית שמרכיביה קוגניטיביים רגשיים התנהגותיים ופיזיולוגיים שתכליתם לסייע לאבל לעכל את עובדת המוות ולהתארגן לחיים ללא המת.
הצורך להשתקם, להסתגל למציאות החדשה ללא הנפטר ולחפש איזון חדש בטווח הקרוב והרחוק, הם הצרכים החשובים ביותר של האבל. אובדן קשר עם אדם אהוב מבני המשפחה הקרובים מוכר לכל אחד כחוויה קשה ביותר, שעליה מגיבים האנשים בצורות שונות. האובדן המזעזע ביותר הוא המוות. מידת הקרבה טיב הקשר, השלב בחיים, סוג האישיות, התרבות והדת, וכו' תורמים בעיצוב התגובה הייחודית של האדם, ששכל את קרובו. עם זאת ידוע, שקיים מקבץ של תגובות רגשיות, בין אישיות, גופניות וקוגניטיביות (מלקינסון, רובין וויצטום, 1998).
אמנות כאמצעי לטיפול מאפשרת הבעה אישית להעברת רגשות, ואינה משמשת כמטרה למוצרים מוגמרים אסתטיים שיישפטו בהתאם לאמות מידה חיצוניות. צורת הבעה זאת אינה בלעדית למחוננים אומנותית, אלא זמינה לכל (ליברמן, 1990).
אירוע טראומתי  מעורר תמיד תגובות קשות ולכל אדם הדרך האישית שלו לחוות אותו ולהתמודד עמו. אין חוקים לגבי מה מותר ומה אסור, מה "בסדר", ומה "אינו בסדר" בעבודתי זו אעסוק בנושא אבל כאירוע טראומתי בעקבות פיגוע ודרכי ההתמודדות שלו דרך האומנות.
בחירת הנושא היתה בעקבות אירוע טרגי אשר אירע בחיי, חברי נהרג בפיגוע בצומת יגור.  ברגע אחד הפכתי לחלק ממשפחה גדולה – משפחת השכול.  בתחילת הקורס חשבתי לעשות סמינריון זה על נושא אחר לגמרי, אבל בעקבות האירוע הנורא, נושא זה בחר אותי, יותר מאשר אני בחרתי אותו.  רציתי לראות מה אומרת הספרות בנושא ההתמודדות של אנשים פרטיים והחברה עם השכול בטרם עת ובצורה אכזרית זו.
תוכן העניינים:
1.  מבוא                                                                                   עמוד
3 – 4
2 .  תרפיה באומנות                                                                  עמוד 5 – 7
            הגדרת הטיפול באמצעות אמנות
3 .  גישות מרכזיות של התרפיה באומנות                                             עמוד
8 – 12
4 .  תפקיד המטפל                                                                    עמוד
1 3 – 14
5.  מדורי האבלות                                                                    עמוד
1 5 – 17
6 .  אובדן ושכול לפי פרוייד                                                      עמוד
1 8 – 19
7.  האבל כתהליך                                                                     עמוד
2 0 – 24
8 .  מנהגי האבל בחברה הישראלית                                          עמוד
2 5 – 26
9.  התמודדות אישית וקבוצתית עם אובדן                               עמוד
2 7 – 29
1 0. אומנות ואובדן                                                                    עמוד
3 0 – 31
1 1. היצירה שלי כחלק מהתמודדות עם השכול                                   עמוד 32 –
3 4
סגנון אישי             התבוננות פנימית
1 2. דיון                                                                                                עמוד
3 5 – 36
1 3.  סיכום                                                                                עמוד
3 7 – 37
            רגש חוויתי
1 3. רשימה ביבליוגרפית                                                                        עמוד
3 9 – 40