בעבודה זו בחרתי לדון בטענתו של בורדייה, תוך כדי דיון בהתפתחות גוף עבודתו של המוזיקאי ג'ון מייר (John Mayer), החל מאלבומו הראשון שיצא בשנת 1999, ועד אלבומו הנוכחי, החמישי במספרו. בורדייה טוען שהיצרן, במקרה זה המוזיקאי, יוצר את יצירותיו לא מכורח הביקוש של קהל היעד שלו, אלא בעקבות ההיצע של אותם הקולגות הנמצאים באותו מעמד במרחב הייצור. בכוונתי להדגים כיצד עבודתו של מייר התפתחה במהלך השנים, לאו דווקא בעקבות דרישות קהל היעד שלו, אלא בעקבות "העמדה שהוא תופס במרחב הייצור" (בורדייה, ,2005, 158).