נשים רווקות בחברה

מוסד לימוד
מקצוע
מילות מפתח
שנת הגשה 2002
מספר מילים 15821
מספר מקורות 14

תקציר העבודה

אנתרופולוגיה עירונית המעגל החברתי של נשים רווקות   מבוא
בחברה המסורתית  חיו אנשים  בתוך קהילה אשר סיפקה עבורם את כל צרכם. תהליך העיור הביא לשינוי חברתי במהלכו בני האדם החלו להיפרד מהקהילה ולעבור לקהילות גדולות יותר אשר סיפקו צרכים חדשים. כתוצאה מכך גם כוחם של הקהילה והמשפחה הלך ונחלש והמשפחות הפכו לקטנות יותר ופחות הצליחו לספק את צרכי הפרטים בתוכן. הדבר הוביל את הפרטים לחפש מסגרות חברתיות אלטרנטיביות שיספקו את צרכם  ונוצרו לכל פרט מערכת של רשתות חברתיות.
כתוצאה מאיבוד כוחה של המשפחה  החלו להתפתח סגנונות חיים אלטרנטיביים למשפחה הגרעינית.
אלו צמחו בעולם המערבי לאחר מלחמת העולם השנייה אשר בעקבותיה חלו תמורות בתעשייה, בטכנולוגיה, בכלכלה, השתנתה תפיסת מוסד המין, מעמד האישה וערכים כגון שוויון, אינטימיות ועצמאות הפכו מרכזיים.
בנוסף גברה הסובלנות כלפי התנהגות בלתי קונבנציונלית, ומרד כנגד נישואין לפי החוק זכה להכשר. כל אלו יחד עם נטייתו של הצעיר המודרני להשהות את מועד הנישואין ולדחות את הולדת הילד הראשון השפיעו רבות על יחסי הגומלין בין גברים לנשים. (קליינמן ושרלין 1999) אותם יחסי גומלין שהשתנו באים לידי ביטוי בין השאר גם בגידול במספרם של בוגרים לא נשואים- רווקים.
בעבודה זו בחרנו לחקור את אוכלוסיית הנשים הרווקות .
דווקא משום שאנו בחרנו להינשא לעומת רבות מהנשים בסביבתנו ובחברה המקיפה אותנו, מצאנו עצמנו מעורבות מאד בדרך חיים שונה משלנו ובחיבוטי הנפש אשר ממלאים אותה: הבחירה להשהות את גיל הנישואין (למרות שהיא אינה נקראת כבחירה על ידי הבוחרות בה) דרך חייהן של רווקות, התכנים הממלאים את חייהן ונושא החיפוש ובחירת בן הזוג המעסיק אותן. כל אלו עוררו בנו מידה של סקרנות.
בנוסף גילינו כי אנו מוקפות לא רק בחברותנו הרווקות אלא בתרבות אופנתית של רווקות.
כאשר בדקנו את הרגלי צפיית הטלוויזיה וגיבורי התרבות המתארחים ערב ערב על מרקעינו גילינו בתדהמה כי אנו לוקחים חלק בחייהם הטלוויזיוניים של רווקים בעיקר.
הסדרות האופנתיות בנויות על חיי היומיום של רווקים ורווקות בשנות העשרים והשלושים לחייהם.
לדוגמא:
"חברים" המספרת על חבורת נשים וגברים יפים ורווקים בגילאים המדוברים המתגוררים בדירות שכורות סמוכות, ומנהלים אורח חיים סביב מקום מפגשם בבית הקפה השכונתי.
"סקס והעיר הגדולה" המציגה את חייהן של ארבע נשים רווקות וקרייריסטיות בניו יורק ועוקבת אחר סגנון חייהן הפרוע מבחינה מינית ואחרי היחסים ביניהן. "סיינפלד", העוקבת אחר אורח חייהם ומערכות יחסיהם של חבורת רווקים, 3 גברים ואישה בניו יורק.
כאשר מוסד הנישואין "חודר" אל הסיטקומים הוא מוצג ככישלון חרוץ, ואינו נשאר בסדרה.
המצב חוזר לאיזון הרווקות.
המסר הוא נישואין מפריעים ופוגעים בשגרת חייהם וברשת החברתית של הגיבורים והם אינם רצויים.
לדוגמא: רוס מ"חברים" נישא מספר פעמים, לא בהצלחה: לראשונה עם אישה המתגלה כבעלת נטיות לסביות, לאחר מכן לאישה שאינו אוהב וכיוב'.
שרלוט מ"סקס והעיר הגדולה" הדמות הפוריטנית מבין ארבעת הגיבורות המייצגת את האמונה במוסד הנישואין, "מצליחה" להינשא לגבר חלומותיה, אשר מתגלה כאימפוטנט, מתאכזבת קשות ורוצה לחזור אל אורח חייהן של חברותיה הרווקות.
ג'ורג' מסיינפלד "נלכד" ברשתה של אישה ברגע של חולשה, הוא נאבק זמן ממושך בין החלטתו להינשא לבין רצונו העז לברוח מנישואין. לבסוף "להקלתו" מתה כלתו לעתיד מהרעלה כתוצאה מליקוק מעטפות הזמנות החתונה.
כאשר בדקנו אלו דמויות טלוויזיוניות ליוו אותנו בעבר גילינו כי המצב היה שונה בתכלית: הסדרות עליהן "גדלנו" היו סדרות משפחתיות: "אלף", "צער גידול בנות", "משפחת קוסבי", "על טעם ועל ריח" ועוד.
כל הסדרות הללו סבבו סביב מוסד המשפחה והאינטראקציות שלו עם הקהילה.
המידע שהתחוור לפנינו הביא אותנו לתהיות לגבי אותן מגמות ואותם שינויים חברתיים אשר משתקפים מאמצעי התקשורת אך משקפים את החיים החברתיים המקיפים אותנו במציאות.
מה קרה למוסד המשפחה? מדוע אנשים בוחרים לא להינשא? האם הרווקות היא אכן מפתה ומרגשת כפי שהיא משתקפת מהמרקע? ואם כן מדוע כולן "מחפשות"? ממה מורכב עולמם החברתי של הבוחרים ברווקות? מהן הרשתות החברתיות המקיפות אותן ומספקות להן תחליף למשפחה?
אולי זו הבחירה הטבעית? מדוע מתרחשים כל השינויים הללו? מהם החיים הנורמטיביים?
האם הרווקות היא כישלון או דרך חיים מבחירה? הסקרנות לחקור בנושא קשורה באפן ישיר לבדיקה העצמית של כל אחת מאתנו מול החברה בה אנו חיות, מדוע אנו בחרנו באפן שונה? במה אנו שונות מחברותנו? ומהו מצבנו בהשוואה למצבן?  מאחר ואנו קרובות יותר לעולם הנשי עלו שאלות נוספות הנוגעות למימוש נשיות ותפקידים נשיים, האם זהות נשית יכולה להתממש ללא נישואין, מהן ההשלכות לכך? ועוד שאלות רבות.
בחרנו לשם כך מרואיינות רווקות בגילאי
5 -35, אשר המשותף להן הוא היותן בעלות השכלה אקדמאית, כאשר לכל אחת מהן סגנון חיים שונה וייחודי.
בעבודה זו ננסה בכנות לענות על השאלות שציינו ואחרות, להבין את עולמן של המרואיינות מנקודת מבטן ובמידת האפשר, למרות הנגיעה האישית,  לתת תמונה אובייקטיבית ולהימנע משיפוטיות .