תוכן עניינים
*מבוא                                                                                   3
*שער ראשון- חוק שכר המינימום בישראל.                                        5
שכר המינימום לשעה בישראל בהשוואה למדינות נוספות בעולם.                7
*שער שני- יישום החוק בישראל – אכיפת החוק או עקיפתו?                    8
1 .                 תיאור המצב הנוכחי במשק הישראלי.                                                         8
2 .                 אחוז אי הציות לפי קבוצת אוכלוסייה בשנים 1996-1999                9
3 .                 המעסיקים:
המגזר הפרטי והציבורי.                                          10
3 .1                                     המדינה- המעסיקה הגדולה ביותר.                               10
3 .2                                     אי אכיפת החוק במגזר הציבורי והפרטי                         12
תשלומי שכר בעד תקופות הכשרה והדרכה                    12
4 .                 העובדים:
הנפגעים העיקריים –  הקבוצות המוחלשות באוכלוסייה.                       14
4 .1                                     מהגרי העבודה- העובדים הזרים.                                14
4 .2                                     בני נוער                                                           16
4 .3                                     נכים ועובדים בעלי מוגבלויות.                                    16
4 .4                                     נשים.                                                              17
4 .5                                     עולים חדשים.                                                     18
4 .6                                     בני מיעוטים אזרחי ישראל.                                       19
5.                 משקל העובדים מסך העובדים בענף מתחת לשכר מינימום.           19
*שער שלישי- ניתוח הסיבות לכישלון האכיפה.                                21
1 .                  העדר אכיפה מספקת.                                                    21
1 .1                                     חלוקת המשאבים במשרד התמ"ת-מס' הפקחים העוסקים במלאכה כיום.                             21
1 .2                                     ביצוע פעולות האכיפה בפועל.                                  22
1 .3                                     נתוני אכיפה לשנת 2005.                                      23
2 .                  בתי הדין לעבודה- אופן האכיפה.                                                        24
*שער רביעי- הצעות לשיפור המצב.
5 הוספת כוח אכיפה
5   חקיקה                                                                    26
פסיקה                                                                     27
4 .      הגברת המודעות בקרב אוכלוסיית השכירים.                         28
5.      הגברת המודעות בקרב אוכלוסיית המעסיקים- פרדוקס הרווח.                       29
6 .      שינוי  בתפיסת העולם מדורסניות למוסריות.                         30 *דיון ומסקנות                                                                  31
*דברי סיכום
3 5
לוח השוואת קו העוני על פי הרכב המשפחה להכנסה משכר מינימום     36
*ביבליוגרפיה                                                                   37
*הערות
4 5
מבוא
"כל עובד זכאי לשכר צודק והוגן, אשר יבטיחו לו ולבני ביתו, קיום הראוי לכבוד האדם, שיושלם אם יהיה צורך בכך על ידי אמצעים אחרים של הגנה סוציאלית".
(מתוך ההכרזה לכל באי עולם בדבר זכויות האדם, סעיף 23 [3]).
בישראל מועסקים כ- 650 אלף איש בשכר מינימום, (בגרעין הקשה של משתכרי שכר נמוך ניתן למצוא יותר שכירים מבוגרים, נשים וותיקים). הזכות להשתכר שכר מינימום היא מכוח החוק, ומכאן שאינה ניתנת לויתור או להתניה. מתוך פס"ד עע 001144/04, מרחיב נ' סביון: "התפישה כי אף בדיני עבודה יש להעמיד בראש סולם הערכים את קדושת רצון ההתקשרות של הצדדים, אינה מקובלת עוד.
בעידן קודם ראו אמנם בחוזה העבודה ביטוי לרצונם "החופשי" של המעביד ושל העובד, חרף היעדר השוויון הכלכלי, חברתי או מעמדי בין הצדדים. אולם ככל שהתרחבה רשת משפט העבודה, חדלו יחסי עבודה ותנאי עבודה להיות תלויים בחללו של "רצון הצדדים", ונהיו יותר ויותר שזורים ונתמכים ברקמת הוראות חוק והסכמים שתרמו לתקנת הציבור, שכן הוראות אלה היו גם לתועלת המעבידים, שראו בביצוען ערובה להתחרות הוגנת בינם לבין עצמם, ומשק המדינה אף הוא יצא נשכר מקיום תנאי עבודה משופרים ומתוקנים יותר. ויש לזכור עוד שהוראות חוק אלה, המקנות זכויות לעובד, נתונות להשגחתו של מנגנון הפיקוח הממשלתי, והמפר אותן עשוי לתת על כך את הדין במשפט הפלילי. מכאן שויתור על זכות מעין זו מהווה פגיעה בסדר הציבורי".
למרות כל האמור לעיל, הזכות להשתכר שכר מינימום, נפגעת לעיתים רבות, כתוצאה משינויים בדפוסי העבודה בישראל, (מעבודות במקומות מסורתיים- ראשוניים, בהם העובדים מיוצגים על ידי ועד עובדים חזק, ומגובים בהסכמים קיבוציים, לעבודות בסקטורים הלא שגרתיים- השניוניים, פרטיים, ובחוזים אישיים), וכמובן כתוצאה ישירה של אי ציות לחוק מצד המעסיקים ואכיפה מועטה מצד הפקחים האמונים במשרד התמ"ת. קבוצות העובדים הפגיעות ביותר הן: עולים חדשים, אנשים בעלי מוגבלויות שונות, בני מיעוטים, נשים, בני נוער ועובדים זרים (מהגרי עבודה).
עבודתי תעסוק בנושא חוק שכר המינימום, אי הציות לחוק, כישלון האכיפה בישראל ודרכים לשיפור המצב הקיים.
לשון אחר:
כיצד ניתן להפוך את חוק שכר המינימום מ"דיבור תקין פוליטית" בלבד למציאות המיושמת הלכה למעשה בשוק העבודה הישראלי.