מבוא:
על פי World Tourism Organization תעשיית התיירות היא פשוטה המורכבת ממגוון תחומים העולים על צרכיו של התייר. תעשיית התיירות הוא תעשיית ייצוא בלתי ניראת (כלכלית). כל שנה תעשיית הניהול גודלת ב – 4-5%. על כל מאה אלף תיירים שנכנסים נוצרים 4,500 מקומות עבודה. קיימת הבחנה בין "תיירים" אשר שוהים לפחות 24 שעות ביעד שלהם והמטיילים הנוסעים פחות מ – 24 שעות. הגדרת התיירות ומדידת זרם התיירים שונה ממדינה למדינה.
תעשיית זו מורכבת ממספר ענפים, החל מענף התחבורה (יבשתית, ימית ואווירית), ענף הלינה והארחה על כל סוגיו, ענף המסעדנות וכמובן האטרקציות הטבעיות והמלאכותיות הנבנות ע"י האדם והנה בעלת חשיבות מרכזית כמקור ליצירת תעסוקה אפילו בתקופות של משברים כלכליים, מקור להכנת מטבע זר ומקור לעידוד ופיתוח של תשתיות ותעשיות נלוות, אך רגישה ביותר לסיכונים והשפעות סביבתיות מאחר והיא מונעת מכוח עיקרון הביקוש. השיפורים הטכנולוגיים שיצרו מהפכה בכל העולם השפיעו רבות גם על תעשיית התיירות וכן השיפורים בתחבורה, נגישות לאתרי תיירות והשיפור ברמת החיים אפשרו להמוני תיירים ברחבי העולם לנוע ולהכיר מקומות חדשים וארצות רחוקות. בעבודה זו יסקרו יתרונות וחסרונות על פיתוח תיירות והגעת מבקרים למדינות מתפתחות בשלושה מישורים > השפעה חברתית – תרבותית, השפעה סביבתית והשפעה כלכלית וסיכויי פיתוח תיירות הוגנת ומשמרת בכל אחד מההשפעות שצוינו תוך מתן דוגמאות מהשטח.