מהי האחריות המוסרית שנושא בה קהל הצרכנים מול האחריות המוסרית שנושא הממשל, ומי נושא באחריות מוסרית במרחב הבינלאומי,  מקרה סדנאות היזע?
עבודה סמינריונית תמצית הפרקים :
פרק 1 :
 מבוא לנושא המאבק בסדנאות היזע כמו כן, תתבצע הצגת הבעיה המחקרית והגדרת מונחי מפתח בעבודה.
פרק 2:
יתבצע דיון באתיקה של צרכנים – חובות וזכויות, כמו כן אסביר את השפעתם של הצרכנים ועמדתם בנושא תאגיד הפועל מתוך אחריות חברתית. כהמשך אתאר את הנעשה בנושא השפעתם של הצרכנים על פירמות שעשו שימוש בניצול והפכו להיות מודעות לחשיבות דרכי פעולתם מתוך מוסריות חברתית. כמו כך תתואר אוזלת היד של הצרכנים וכיצד התערבות ממשלתית והתערבות בינלאומית אחרת עשויה לתרום למאבק . כמו כן ישולבו טיעונים מחומר הקורס.
פרק 3:
תתבצע סקירה על אפשרויות הריסון הממשלתי לטפל בבעיות סדנאות היזע כשהן משתמשות בצרכנים ככוח המרסן את הפירמות. כמו כן, תוסבר חשיבות הקוד האתי והסבר מהו וכיצד הוא כלי מרכזי בניסיון לריסון הפירמות מניצול עובדים. יתבצע דיון במגבלות הריסון הממשלתי ומטרותיו והיא ההשפעה של מגבלות אלו על שיטות המעקב והפיקוח.
פרק 4: ארגוני עובדים בינלאומיים ועובדים שהם חלק בלתי מבוטל מהצד הצרכני ומה היא תרומתם למאבק שכן הם חלק מהמשוואה ,העובדים ונציגי העובדים צריכים להביא לידיעת הציבור מה מתרחש בקרב המפעלים שלהם ולגייס את הציבור לפעול שהציבור מגיב באהדה רבה יותר מכל גורם אחר , ממשלתי לדוגמא, והסיכוי אם כן רב יותר שהציבור יפעל ויהיה קשוב יותר לארגוני העובדים.
פרק 5 :
יבוצע דיון באחריות המוסרית של קהל הצרכנים ותפקיד הריסון הממשלתי ואיגודי העובדים.
מהי האכיפה שצריכה להתבצע כמו כן, מסקנות והשלכות בנושא קוד האתי. וסיכום העבודה.
פרק 6:
ביבליוגרפיה ותמצית העבודה.
ראשי פרקים :                                                                                            עמוד פרק 1 :מבוא/ הקדמה                                                                                        
4
1 .1  הצגת הבעיה המחקרית                                                                            5
פרק 2- – המחאה הצרכנית –מידת אחריותם המוסרית.
יכלול דיון כיצד בידי הצרכנים השונים יש כוח לשינוי וההשפעה ולכן מוטלת עליהם מידת אחריות מוסרית הסביבה העסקית.
2.1  אתיקה של צרכנים זכויות וחובות.                                                                    7
2 .1.1 מהו תאגיד הפועל באחריות מוסרית חברתית ?                                              
8
2 .1.2  מהי תמיכת צרכנים בפירמות הפועלות באחריות מוסרית חברתית                   
2 .2 האחריות המוסרית המוטלת בידי הצרכנים וביטויה על ידי המחאה הצרכנית.            9
2 .3 מחאות הסטודנטים ופעילותם כחלק מהאחריות החברתית למיגור תופעת סדנאות היזע.                                                                                
1 2
2 .3.1  השינויים שחלו בתעשייה כתוצאה ממחאת הסטודנטים והצרכנים.                     13
פרק3 – התערבות ממשלתית וחשיבותה ואחריותה המוסרית למאבק.                     
1 4   פרק זה ידון באחריות המוסרית של הממשל כיצד הוא סוכן שינוי ותפקידו באכיפה ופיקוח.
3.1 תגובת התעשייה והממשלה לשימוש בסדנאות יזע .                                           
1 5                                    
3 .1.1 תוצאות הריסון הממשלתי- ניתוח תוכן לקוד האתי – Code Of Conduct                   16
3 .2 מטרות ומגבלות לריסון בממשלתי – מהן ההשפעות של מטרות ומגבלות  אלו על הקוד האתי  ועל  שיטות הפיקוח והמעקב.                                                   
1 8                                                                                                               
3 .2.1 מגבלות הריסון הממשלתי והשפעתם על יישום הקוד האתי.                              21
3 .2.2 סיכום- תוצאות השיטות שננקטו כתוצאה מהריסון הממשלתי והצגת אלטרנטיבות. 22
פרק 4- –  איגודי העובדים – מבוא לתרומתם במאבק נגד סדנאות היזע והפעלת שיטות חדשניות להגברת אחריות המוסרית של החברה .                                                     23
4 .1 תגובת האיגודים לשינויים המבניים בתעשיית הביגוד .                                         24
4 .1.2 התערבות ממשלתית – שיתוף פעולה פוליטי ותחוקתי עם האיגודים .                  
4 .1.3 תוצאות הפעולות החדשניות של UNITE                                                          
5    פרק 5 – דיון – האחריות חברתית מוסרית של החברה במניעת תופעת סדנאות היזע.                                                                                                   
2 7
5.1 האחריות המוסרית ביצירת קוד אתי .                           5.1.1 פיקוח ומעקב על היענות הקבלנים 5.1.2 אכיפה 5.2 מסקנות והשלכות להטמעת הקוד האתי אצל הפירמות כקני מידה להפעלת האחריות המוסרית אצל כל נציגי החברה השונים :ממשלות איגודים וצרכנים .                             27
5.3 סיכום                                                                                                         
2 9
פרק 6 –
6 .1 רשימה ביבליוגרפית                                                                                     
3 2
6 .2 תמצית העבודה                                                                                            34
ראשי פרקים :                                                                                            עמוד פרק 1 :מבוא/ הקדמה                                                                                         4
1 .2  הצגת הבעיה המחקרית                                                                            5
פרק 2- – המחאה הצרכנית –מידת אחריותם המוסרית.
יכלול דיון כיצד בידי הצרכנים השונים יש כוח לשינוי וההשפעה ולכן מוטלת עליהם מידת אחריות מוסרית הסביבה העסקית.
2.1  אתיקה של צרכנים זכויות וחובות.                                                                    7
2 .1.1 מהו תאגיד הפועל באחריות מוסרית חברתית ?                                              
8
2 .1.2  מהי תמיכת צרכנים בפירמות הפועלות באחריות מוסרית חברתית                   
2 .2 האחריות המוסרית המוטלת בידי הצרכנים וביטויה על ידי המחאה הצרכנית.            9
2 .3 מחאות הסטודנטים ופעילותם כחלק מהאחריות החברתית למיגור תופעת סדנאות היזע.                                                                                
1 2
2 .3.1  השינויים שחלו בתעשייה כתוצאה ממחאת הסטודנטים והצרכנים.                     13
פרק3 – התערבות ממשלתית וחשיבותה ואחריותה המוסרית למאבק.                     
1 4   פרק זה ידון באחריות המוסרית של הממשל כיצד הוא סוכן שינוי ותפקידו באכיפה ופיקוח.
3.1 תגובת התעשייה והממשלה לשימוש בסדנאות יזע .                                           
1 5                                    
3 .1.1 תוצאות הריסון הממשלתי- ניתוח תוכן לקוד האתי – Code Of Conduct                   16
3 .2 מטרות ומגבלות לריסון בממשלתי – מהן ההשפעות של מטרות ומגבלות  אלו על הקוד האתי  ועל  שיטות הפיקוח והמעקב.                                                   
1 8                                                                                                                
3 .2.1 מגבלות הריסון הממשלתי והשפעתם על יישום הקוד האתי.                              21
3 .2.2 סיכום- תוצאות השיטות שננקטו כתוצאה מהריסון הממשלתי והצגת אלטרנטיבות. 22
פרק 4- –  איגודי העובדים – מבוא לתרומתם במאבק נגד סדנאות היזע והפעלת שיטות חדשניות להגברת אחריות המוסרית של החברה .                                                    
2 3
4 .1 תגובת האיגודים לשינויים המבניים בתעשיית הביגוד .                                         24
4 .1.2 התערבות ממשלתית – שיתוף פעולה פוליטי ותחוקתי עם האיגודים .                  
4 .1.3 תוצאות הפעולות החדשניות של UNITE                                                         
2 5
   פרק 5 – דיון – האחריות חברתית מוסרית של החברה במניעת תופעת סדנאות היזע.                                                                                                   
2 7
5.1 האחריות המוסרית ביצירת קוד אתי .                           5.1.1 פיקוח ומעקב על היענות הקבלנים 5.1.2 אכיפה 5.2 מסקנות והשלכות להטמעת הקוד האתי אצל הפירמות כקני מידה להפעלת האחריות המוסרית אצל כל נציגי החברה השונים :ממשלות איגודים וצרכנים .                             27
5.3 סיכום                                                                                                          29
פרק 6 –
6 .1 רשימה ביבליוגרפית                                                                                     
3 2
6 .2 תמצית העבודה                                                                                           
3 4

6 .2   תמצית העבודה :
העבודה מתמקדת בבעיית סדנאות היזע המופעלות ע"י קבלני משנה המועסקים על ידי פרמות גדולות שבסיסם נמצא בארה"ב, מכירת המוצרים היא בעיקר לקהל לקוחות בארה"ב. חברות כגון The Gap, Nike ואחרות כמוהן. דעת קהל ומוניטין שלילי הם שם המשחק, זהו הצעד האפקטיבי ביותר במלחמה בבעיות מוסריות הנוצרות בעקבות רצון הפירמות למיקסום רווחים , צעד זה אפקטיבי ביותר משום שדעת קהל שלילית היא נקודה רגישה ביותר של הפירמות. סנקציות כלכליות ואיסורים שונים המוכתבים ע"י רשויות החוק הן רק מכשול זמני . בעבודה סוקר הנושא של מאבק הסטודנטים בפירמות וכיצד היה ביכולתם להשפיע יותר מכל חקיקה ממשלתית שנוסתה כדיי להגביל את צעדי הפירמה.
 במהלך הדיון הובאו דוגמאות של תרומתם של הארגונים הבינלאומיים למאבק על ידי הסברה ויצירת פרסומים שיועדו לקהל הצרכנים בכדיי להשפיע על החלטות הקניה שלהם ובעיקר ליבון דיון ציבורי בנושא. להשלמת הדיון נותרו בעיות של פיקוח אכיפה וחקיקה שאין בידי הצרכנים להשפיע ולשנות וזהו תפקיד הריסון הממשלתי . סוכנויות ממשלתית אמריקאיות כגון משרד העבודה האמריקאי בדק את נושאי ההתעללות בעובדים ושימוש בקבלני משנה בארצות שונות מחוץ לארה"ב.
מאמץ זה של משרד העבודה בא לביטוי ע"י פיתוח קוד אתי וחתימת הסכמים עם פירמות להבטחת שימושם בקוד האתי. לקוד האתי ולהחלת הקוד בפירמות ובעיקר אצל מפעלי קבלני המשנה היו מכשולים רבים ומגבלות בניסוח הקוד. אחד הפתרונות שהוצגו היה שימוש בחברות פרטיות לניטור ומעקב כשהם מדווחות לממשלה והממשלה מפרסמת את ממצאיה בציבור ומעבירה את הפרטים לאיגודי העובדים ולארגונים הבינלאומיים. ארגונים אלו יידעו את  הציבור ויסברו לקהל הצרכנים את ממצאי הממשלה על ידי מסעות פרסום .
בעבודה מתקיים דיון לגבי חשיבות של איגודי העובדים בהסברה לעובדים שהם הצד המנוצל ולהביא לידיעת העובדים באשר הם את הזכויות שלהם. מתוארת תגובת האיגודים למבנה של תעשיית הביגוד וכיצד הם פועלים כדיי לבצע שינויים במבנה הקיים המוביל לניצולם של העובדים. כדיי לבצע את השינויים הרצויים משתמשים האיגודים בפעולות פוליטיות שיובילו לפעולות תחיקתיות.
העבודה מגיעה למסקנה שחייב להיות שיתוף פעולה של כל הגורמים כך שלצרכים גורם מכריע בהשפעתם על הפירמות כשהם נעזרים בחקיקה ובאכיפה הממשלתית ובפירסומי הממשלה , איגודי העובדים והאירגונים הבינלאומים.