הגנה מן הצדק תוכן עניינים
הקדמה         3-4
הצגת השאלה המשפטית -4
כבוד האדם כזכות חוקתית 5-7
ההכרה בזכות היסוד להליך ראוי …8-11
שיקולים חוקתיים לביקורת שיפוטית על הגשת כתב אישום -12-15
האינטרסים המתמודדים בזירת הדוקטרינה 16-21
הענשת העבריינים –.16
קורבן העבירה ..17
זכויות היסוד של החשוד או נאשם 18
העברת ביקורת ע"י ביהמ"ש על הרשויות ועל היועמ"ש –.19
הגנה מן הצדק- הלכה למעשה -.22-26
הגנה מן הצדק- מחקר משווה -.27-29
המשפט האנגלי 27
המשפט האמריקאי –28
המסגרת הדיונית- פרוצדוראלית להגנה מן הצדק  -…30 סיכום …30 ביבליוגרפיה 31-32

1 . הקדמה- המודל של ה"הגנה מן הצדק" נשען על ההשקפה, כי לבית-המשפט הפלילי סמכות לבקר את העמדת הנאשם לדין ואת עצם ניהול משפטו, מקום שאלה עולים כדי ניצול לרעה של כוח התביעה. מודל זה גורס, כי לנוכח העובדה שהדיון בטענת "הגנה מן הצדק" מנותק, מבחינה עניינית, מן הדיון בשאלת אשמתו, או חפותו של הנאשם, הדוקטרינה מאפשרת לנאשם לתקוף בפני בית-המשפט הפלילי את עצם הבאתו בפלילים. יוצא שדוקטרינת ההגנה מן הצדק מציגה כלל גמיש שתכליתו להביא לשמירת הגינותם של ההליכים הפליליים במובנו הרחב של מונח זה. לפי דוקטרינה זו, יכול בית המשפט לסרב לדון בכתב האישום, סירוב שמשמעותו היעדר שפיטה, הוא איננו מזכה ואינו מרשיע אלא מתעלם כליל מהיבטים אלה לטובת הראיה הכוללת של המעשים. ה"הגנה מן הצדק" הינו סעד חוקתי הניתן לנאשם על ידי בית-המשפט הפלילי, בגין פגיעה בזכויות האדם של הנאשם בניגוד להוראות חוק-יסוד: כבוד האדם וחירותו. מודל זה מניח, כי מקום שההעמדה לדין או ניהול המשפט פוגעים שלא כדין בזכויותיו החוקתיות של הנאשם לכבוד, לחירות ולמשפט הוגן, בידי בית-המשפט הפלילי הכוח ליתן לו תרופה חוקתית של הפסקת המשפט. בבסיסו של מודל זה עומדת זכותו החוקתית של הנאשם לקיומו של הליך ראוי קודם שייפגעו זכויותיו החוקתיות לכבוד ולחירות. משמעותה של זכות זו הינה, למעשה, קיום תנאיה של פיסקת ההגבלה שבחוק-יסוד: כבוד האדם וחירותו שלפיה אין לפגוע בזכויות היסוד אלא בדרך ההולמת את ערכיה של מדינת ישראל, שנועדה לתכלית ראויה ובמידה שאינה עולה על הנדרש.
תפקידה של התביעה הכללית בדמוקרטיה ליברלית אינו מתמצה רק בהגשת כתבי אישום כנגד נאשמים. מתוקף מעמדה הציבורי מוטל עליה לייצג קשת אינטרסים רחבה יותר, אשר כוללת גם את הגינות ההליך ואת שמירת זכויות הפרט של החשוד או הנאשם. ערכים, עקרונות ואינטרסים אלה מהווים אף הם חלק מאינטרס הציבור, שהרי הציבור בכללותו מורכב לא רק מקורבנות בכוח או בפועל, אלא גם מחשודים ונאשמים פוטנציאליים או קיימים. אכן, אינטרס הציבור במישור המשפט הפלילי אינו מתמצה רק בעניין שבהבאת עבריינים למשפט. עשויות להיות נסיבות, שבהן ייגרם נזק לאינטרסים ולערכים אחרים – שגם בהם הציבור מעוניין – אם יועמד החשוד לדין.
לפיכך, לביהמ"ש ישנה אפשרות שלא להפעיל את סמכותו מטעמים של צדק. ההנחה במשפט הפלילי היא הרי שהעבירה מבוצעת לא רק כנגד הקורבן אלא גם נגד הציבור כולו. ההגנה מן הצדק רואה את הציבור מול העבריין- התזה של ההגנה הזאת היא שמירה על הגינות הליכים במובן הרחב. זוהי הפגשה בין המשפט הפלילי למשפט המנהלי: בדיקת שק"ד הפרקליטות/הרשות/המדינה. האם נכון וצודק להאשים את הנאשמים הללו כאשר את כל היתר לא האשימו למשל. האם פגיעה בזכות היסוד מונעת המשך ההליך הפלילי. ההגנה מן הצדק היא הגנה אפופה זכויות.
בדונו בטענת "הגנה מן הצדק" אין זרקוריו של בית-המשפט מכוונים לבחינת השאלה אם הוכחו עובדות כתב האישום אם לאו. הם מתמקדים במעשיהן והחלטותיהן של רשויות אכיפת החוק – מעשים והחלטות שתוצאתם גלומה בהגשת כתב האישום כנגד הנאשם.
במידה שזריית האור האמורה תוביל אל המסקנה, כי אין זה צודק לנהל את המשפט הפלילי כנגד הנאשם – בין מחמת שנגרם לו אי צדק בעצם העמדתו לדין או בניהול המשפט עצמו, ובין מחמת שלילת זכותו למשפט הוגן – יוציא בית-המשפט תחת ידיו פסק דין המבטל את האישום או מעכב את ההליך הפלילי המתנהל, ובכך יבוא ההליך המשפטי האמור לקיצו.
ה"הגנה מן הצדק" הינה טענה מהפכנית וחדשנית, המתקבלת על דעתם של בתי-המשפט במקרים מיוחדים בלבד כפי שאראה בהמשך. ברי, כי לא באופן תדיר יימנע בית-משפט מדיון ענייני בשאלת חפותו או אשמתו של נאשם בפלילים ויסיים את ההליך בפסק דין, העוסק במעשי הרשות ובהשלכותיהם על הנאשם. לפיכך, אדרש לשאלה המתבקשת:
האם בעידן שבו התכלית העיקרית של המשפט הפלילי הינה הבאת עבריינים על עונשם, יש מקום להכרה מעשית בטיעון המבקש לבטל כתב אישום מחמת ניצול לרעה של כוח התביעה – טיעון ה"הגנה מן הצדק"?