מבוא
מטרת המחקר: בחינת השפעת מעצמות העל בסוגיית סיום מלחמות, אופי סיום המלחמה ותוצאותיה במדינות קטנות ובמדינות חסות והקשר לאינטרסים של מעצמות העל באזור המלחמה, על רקע המאבק ביניהן.
כיום קיימת מעצמת על יחידה- ארה"ב, אשר בידה הסמכות, הכוח והיכולת להשפיע על כל מדינות העולם, ללא מעצמה נגדית שתיצור מאזן כוחות. המצב מעצים את כוחה של מעצמת העל וגורם למדינות העולם לקבל את מרותה של המעצמה ללא קיום אלטרנטיבה נוספת.
התרומה המחקרית: בעבודה זו היא גזירת משמעויות על השפעת מעצמת על יחידה, על סיום מלחמה בזמנינו, אופייה ותוצאותיה וכיצד מושפע סיומה מאינטרסים של מעצמת העל באזור המלחמה.
שאלת המחקר: כיצד השפיעו מעצמות העל (ארה"ב  ובריה"מ) על סיום מלחמת סיני 1956
ותוצאותיה?
השערת המחקר: ככל שהעימות הבין מעצמתי ורצון המעצמות לבסס את מעמדן באזור  המזה"ת גבר, כך המלחמה הייתה מוגבלת וסיומה נכפה על המדינות המשתתפות בה ונגזר מהאינטרסים המעצמתיים.
מושגים מרכזיים מעצמות על – מדינות בעלות אינטרסים עולמיים רחבי היקף, אשר ביכולתן לממשם. מדינות אלו שואפות להרחיב את השפעתן ברחבי העולם ואת מידת מעורבותן במערכת הבינלאומית. למעצמות יש עליונות בתחומים רבים ובמיוחד בעוצמה פוליטית וכלכלית. מרכיבי בסיס העוצמה שלהן מורכב ממרכיבים רבים המעניקים להן עדיפות על פני מדינות אחרות (עוצמה כלכלית, פוליטית, שטח גיאוגרפי, יכולת צבאית, איכות כ"א, גודל אוכלוסייה וכו') ותרומתן למאזן הכוחות העולמי מכרעת. לאחר מלחמת העולם השנייה, חולקו מדינות העולם תחת חסותן של שתי המעצמות-  ארה"ב ובריה"מ, אשר שיקפו תפיסות עולם אידיאולוגיות מנוגדות– דמוקרטיה, קפיטליזם וחופש בארה"ב, לעומת קומוניזם בבריה"מ.  בין המעצמות שרר מאזן אימה ומרוץ חימוש צבאי וגרעיני שכונה "המלחמה הקרה" עד לנפילת הגוש הקומוניסטי.
עימות בין מעצמתי- עימות בין שתי מעצמות הנמדד במרכיבי העוצמה של המעצמה והשימוש בהם כלפי השחקן השני ואופן היישום הביצועי. העוצמה כוללת גם מרכיבים מדינתיים מלבד המשאבים ובעימות בין מעצמות קיימת השוואה תמידית בין רמתן הטכנולוגית,כלכלית וחינוכית וקיים שימוש בעוצמה כאמצעי להשפעה להשגת מטרות.  בעימות בין ארה"ב לבריה"מ שכונה "המלחמה הקרה" בא לידי ביטוי המאבק הפוליטי והתחרות ביכולת הגרעינית של המעצמות. התקיים מרוץ חימוש בין המדינות אשר השפיע על מאזן הכוחות במערכת הבינלאומית והיווה גורם מכריע בקבלת החלטות במדינות החסות של המעצמות. מלחמה מוגבלת- מצב בטחוני המחייב הפעלה מוגבלת ומיידית של כוחות בהיקף מוגבל ובאופן רצוף לצורך הגנה על בטחון המדינה. מלחמה שמטרתה אינה הכרעה מוחלטת והשמדתו של האויב, אלא במטרות מסוימות הנקבעות מראש ומכילות פוטנציאל למשא ומתן מדיני. גישה מקובלת היא שהמלחמה היא חלק מתהליך ממושך, והאויב של היום יכול להיות הצד השני במו"מ של מחר. לפיכך, יש להגביל את המטרות הצבאיות של המלחמה לאלו שיעזרו להשיג את התוצאות המדיניות המבוקשות ולא להלחם מתוך זעם ובקשת נקם תוך בקשת הכרעה מוחלטת בכל מחיר.
סיום מלחמה בכפייה- סיומה של מלחמה המושפע מקבלת החלטות של גורם חיצוני שאינו חלק מהמלחמה. סיום המלחמה אינו ברצון משותף של הצדדים הנלחמים או בעקבות התפתחות פנימית אצל אחד הצדדים המחלישה את רצון הלחימה ואינו נגרם בשל מיצוי יכולת הלחימה של אחד הצדדים, אלא נגרם בשל התערבות של גורם שלישי לאומי או בינלאומי בעל עוצמה והשפעה שבכוחו לכפות את רצונו על הצדדים, הגורם השלישי הוא בעל עוצמה גדולה מהצדדים הנלחמים וכופה את מרותו.  בסיום בכפייה אין מנצחים ומפסידים שכן המלחמה לא הסתיימה באופן טבעי, אלא הופסקה ע"י רצון חיצוני וכל צד יכול לזקוף לעצמו את הניצחון לפי השגת מטרותיו במלחמה, תיתכן השגת מטרות מלאה/חלקית של הצדדים.
פעמים רבות סיום מלחמה בכפייה ע"י צד שלישי אינו בהכרח סוף פסוק, פעמים רבות רואה המדינה המובסת או הכבושה את התבוסה כרגע בן חלוף- המלחמה נגמרה אך הסכסוך טרם הסתיים. שיטת המחקר: ניתוח תוכן איכותי, ניתוח ארכיוני וניתוחים פרשניים של טקסטים, תוך שילוב מקורות ראשוניים של גורמים שהיו מעורבים בקבלת ההחלטות ובמלחמה עצמה ובמקורות משניים שנכתבו על המלחמה והמעצמות. שילוב בין הפן התיאורטי הקשור להשפעת המעצמות, למאבק ביניהן, ליחסי תלות בין מדינות ולקבלת החלטות הנגזרות מהאינטרסים המעצמתיים, לבין הפן האמפירי, שבוחן כיצד השפיע המאבק בין המעצמות על מאפייני הסיום של מלחמת סיני ותוצאותיה. ניתוח תוכן איכותי שמתבסס על מספר מקורות כגון: ספרים, מאמרים, יומני מלחמה כתבי עת ומפות.