ניהול מתנדבים- עבודה מסכמת לקורס וניתוח ארגון מלכ"רי העבודה מנתחת מערך ניהול מתנדבים בארגון נשים פמיניסטי מזרחי- תנועת אחותי. בעבודה מתואר הארגון בקווים כללים עם התמקדות במערך המתנדבות ותפקידן תוך השוואה לארגוני נשים נוספים. בהמשך מוצג ניתוח של נקודות חוזק ונקודות הדורשות שיפור בכל מה שקשור לניהול המתנדבות ויוצע תהליך ניהולי חילופי לפתרון אלו הדורשות שיפור, מתוך ראיה מערכתית רחבה.
מבוא
הארגון בו בחרנו לעסוק הינו תנועת "אחותי" הממוקמת בעיר תל אביב. בעבודתנו נתאר את הארגון בקווים כלליים ונתמקד במערך המתנדבות, תפקידן, תוך השוואה לארגוני נשים נוספים. בהמשך ננתח את נקודות החוזק והנקודות הדורשות שיפור הקשורות לניהול המתנדבות ונציע תהליך ניהולי חלופי לפתרון אלו הדורשות שיפור, מתוך ראיה מערכתית רחבה.
תיאור הארגון:
תנועת "אחותי" הוקמה בשנת 2000, ע"י ד"ר הנרייט דהן-כלב ונטע עמר.
השתיים התנדבו קודם לכן בארגון "הקשת המזרחית", הכולל גברים ונשים, והרגישו שמקומן של הנשים המזרחיות נפקד ממוקד הדיון של הארגון. מטרתן הייתה להקים תנועת נשים מזרחית – פמיניסטית, שתעסוק בהטבת מצבן של נשים מזרחיות בחברה. תנועת "אחותי" לא הגדירה באופן רשמי את הזרם הפמיניסטי אליו היא משתייכת. כמו כן סוגיית הזהות המזרחית אינה ברורה לחלוטין. כך נוצר מצב בו האידיאולוגיה האמורה להנחות את דרכי הפעולה של הארגון, לרבות העבודה עם המתנדבות, אינה מוגדרת. בהמשך העבודה נעמיק בניתוח ביקורתי של סוגיה זו והקשיים הנובעים ממנה.
תנועת "אחותי" מבקשת להתמודד עם שלוש בעיות מרכזיות:
א.  השפעת המדיניות הכלכלית על חיי נשים, ובעיקר נשים מהמעמד הכלכלי הנמוך. ב.  הנתק המלאכותי ארוך השנים שמכתיבה המציאות הישראלית, לפיה בעיות הביטחון והשלום מצד אחד, ובעיות הכלכלה מן הצד השני, הן שני נושאים המתחרים על תשומת הלב הציבורית, כאשר הניסיונות לפתור נושא אחד גורמים להזנחה מתמשכת של השני. ג. הדיכוי התרבותי, שמופעל על נשים מזרחיות וכן תת הייצוג שלהן במוקדי כוח שונים בחברה, כגון תקשורת ואקדמיה, כמשפיעים לרעה על האפשרויות לקידומן.
 המתנדבות בארגון:
בתנועת "אחותי" קיימות 35 מתנדבות פעילות, ברובן מזרחיות, המהוות את עיקר כוח האישה המתנדבת. מרבית המתנדבות הינן נשים הטרוסקסואליות, בעלות משפחה, משכילות (לרוב השכלה אקדמאית כלשהי) ומנהלות קריירה. קפוטו (Caputu,
1 997) מתאר קווים לדמותה העכשווית של האישה המתנדבת: האישה מאזנת בין חיי נישואין, אמהות, קריירה ופעילות חברתית (Activism). לטענתו, מאפיינים סוציו-דמוגרפיים מאפשרים לקחת חלק  בפעילות התנדבותית (Volunteer Activity): השכלה – השכלה גבוהה העלתה את האפשרות של נשים מתנדבות להקדיש זמן לשינוי חברתי. מוצא – בעוד שנשים לבנות משכילות נוטות לעסוק פחות בהתנדבות המתמקדת בשינוי חברתי, נשים שחורות מקדישות זמן התנדבות רב באקטיביזם חברתי. –