במהלך ההיסטוריה מיפתה החברה האנושית את האזורים בהם התגוררו לשימושים שונים. החל מימי קדם והמצאת הכתב (קיימים חוקרים הטוענים כי אפילו לפני המצאת הכתב) ועד ימינו, יצר האדם מפות לשימושים שונים. כבר בימי קדם, יצר האדם מפות, המתארות את העולם, חלוקת שטחים חקלאיים וכדומה. המפות שימשו בעיקר להתמצאות.
בתקופה היוונית הלניסטית, הונחו יסודות הכרטוגרפיה המדעית. היוונים פיתחו שיטות לחישוב היקף כדור הארץ ולתאר חלקים ממנו.
הם קבעו את הרשת הגיאוגרפית ואת תחילתם של ההיטלים. בתקופה הרומית, נעשה במפות פחות שימוש מדעי ויותר שימושים מנהלים צבאיים, פרקטיים שעזרו לרומים לשלוט באימפריה שלהם.
אחרי נפילת האימפריה הרומית ועליית הכנסייה נכנסה אירופה לתקופת ימי הביניים. במהלך אותה תקופה חל קיפאון ונסיגה בכל התחומים המדעיים ביניהם גם מדע הכרטוגרפיה. בתקופה זו לא נוצרו מפות חדשניות אלא הועתקו ספרי הפלגה ונוצרו מפות המבוססות על האלמנטים הנוצריים. התנ"ך הפך למקור מידע ולתשובה על כל השאלות. צורת המפות בימי הביניים היא עגולה או בצורת צלב. בתקופת הרנסאנס החלו התגליות הגדולות של הכרטוגראפיה, התעוררות בתחומי מדע אחרים הביאו "לחילוניות" הכרטוגרפיה.
תחיית האינטלקט הרדום מהעת העתיקה, הביא ליצירת מערכות קורדינטות, היטלים וכדומה.
בתקופת התגליות הגדולות, מופו אזורים נרחבים בכדור הארץ, שורטטו מפות לניווט ימי ברמה גבוהה והומצא ההיטל הגלילי על ידי מרקטור. בתקופה זו גם התחילו להדפיס מפות וליצר אטלסים כך שתפוצתם של המפות נהייתה רחבה יותר.
שטח המחקר שנבחר לעבודה היא ארץ ישראל. ארץ ישראל, קיבלה לאורך ההיסטוריה ביטוי כמעט בלתי פוסק במפות. ניתן לראות לאורך התקופות השונות, כיצד מציאותה של הגיאוגרפיה של ארץ ישראל וכל הכרוך בה התבטאו במפה.
המפות שנבחרו הם: מפת היירונימוס השנייה, מפת ארץ ישראל של לוקאס ברנדיס, מפת רינולדס ומפת ישראל חלוקה מנהלית. לפי מפות אלו ניתן לראות ולהבין את ההתפתחות הכרטוגרפית לאורך השנים בארץ ישראל. במחקר נבדוק את תפיסת המרחב של המפה, רוח התקופה וביטוייה במפה, תיאור המפה מבחינת הגרפיקה. הטכנולוגיה והחומרים ששימשו ליצור המפה. תיאור והערכת המפה מבחינת ההתפתחות הכרטוגרפית, משמעות המפה והמסר שהיא מעבירה לקורא ומידת דיוק המפה ביחס למפה המודרנית אותה בחרתי.