ייצור תרופות במדינות עניות ומתפתחות ללא הסכמת החברות בעלות הפטנט לאור הסכם TRIPS עבודה סמינריונית אוגוסט 2007
תוכן העניינים
מבוא
פטנט אמנות בינלאומיות ענף התרופות הגלובאלי גלובליזציה ואנטי גלובליזציה ארגון הסחר העולמי והצהרת דוחא דיון סיכום ביבליוגרפיה מבוא
קניין רוחני הוא עקרון מוסרי ומכשיר חוקי, המקנה לחברה המפתחת תרופה את הזכות לייצר ולשווק באופן בלעדי את התרופה שפיתחה באמצעות פטנט.
הקניין החוקי מבטיח לחברה, המשקיעה הון עתק בפיתוח התרופה, את האפשרות לקצור את פירות השקעתה. מכירת התרופה באופן בלעדי מאפשרת לחברה לדרוש מחיר גבוה תמורה התרופה, ועוזרת לחברה לגרוף רווח נאה, המעודד פיתוח מוצרים חדשים, המשרתים את טובת החברה.
יחד עם זאת, מחירה הגבוה של התרופה מרחיק אותה מהישג ידם של תושבי מדינות עניות ותושבים עניים בכלל, אשר אינם נהנים מכיסוי ביטוחי המבטיח להם את אספקת התרופה וידם אינה משגת לקנות אותה באופן פרטי. כאשר מדובר בתרופה מצילת חיים נוצרת דילמה מוסרית אמיתית, הנובעת מהתנגשות בין שתי זכויות יסוד:
הזכות לקניין של חברות התרופות מול הזכות לחיים ולאיכות חיים סבירה של החולים חסרי המזל.
נושא זכויות היוצרים על תרופות, המתבטא במחיריהם הגבוהים של תרופות חדשות בשל עלויות המחקר והפיתוח הגבוהות, נתון בדיונים כמה שנים. מוקד הבעיה הוא המחירים הגבוהים של התרופות לאיידס, שאינם מאפשרים נגישות לתרופות לאוכלוסיית אפריקה, שם המחלה נפוצה ביותר. מנגד חברות התרופות טוענות כי הפחתת המחירים תפחית את המוטיבציה שלהן לפתח תרופות חדשות, שכן אין סיבה להשקיע סכומים גבוהים במחקר ופיתוח אם אין אפשרות להחזיר את ההשקעה באמצעות הגנה של זכויות יוצרים לאורך זמן וקביעת מחירים שיחזירו את ההשקעה.
מדי יום מתים בעולם כ-8,000 בני אדם מאיידס, ומספר החולים במחלות כמו סרטן וסכרת גדל במדינות העניות בקצב מהיר יותר מאשר במדינות העשירות. למעלה משלושה רבעים מהתרופות לאיידס המוגנות בזכויות פטנט אינן זמינות כלל לתושבי מדיניות עניות, ויותר משלושה רבעים מהחולים באיידס הזקוקים בדחיפות לטיפול במדינות אלו אינם זוכים לטיפול המיוחל,ולדוגמא, 8% בלבד מהילדים החולים באיידס במדיניות העניות, זוכים לטיפול תרופתי. ממשלות המדינות העשירות וחברות התרופות המערביות, לחצו בשנים האחרונות על מדינות כמו הודו ותאילנד, אשר להן יש יכולת לייצר תרופות, כדי שיפסיקו לייצר גנריות זולות של תרופות.   יצרניות תרופות מהודו מייצרות כיום את מרבית הגרסאות הזולות של "קוקטיילים" של תרופות לחיזוק מערכת החיסון אצל חולי איידס, אשר מסייעות ליותר ממיליון בני אדם באפריקה החולים באיידס להישאר בחיים. הודות ליצרניות אלו, ירד המחיר הבסיס של קוקטייל של שלוש תרופות מ-10,000 דולר לפחות מ-150 דולר.   עם זאת, לטענת קרן הסיוע Oxfam, לחצים אלו נועדו לחתור תחת האמנה הבינלאומית הנוגעות לזכויות קניין רוחני TRIPS (Trade-Related Aspects of Intellectual Property Rights), שאישר ארגון הסחר העולמי (WTO) בשנת 2001 בדוחא. האמנה מתירה במפורש למדינות עניות להפר זכויות פטנט על תרופות בעת "משברים רפואיים", ונחשבת לכלי המרכזי של המדינות המתפתחות להבטיח שגם חולים דלי אמצעים יוכלו להרשות לעצמם את הטיפול התרופתי לו הם זקוקים. עבודה זאת עוסקת בהיבטים החוקיים של צעדיהן של המדינות העניות, ארה"ב ויצרני התרופות האתיות, לאור האמנה הבינלאומית הנוגעות לזכויות קניין רוחני .
העבודה דנה בהיבטים משפטיים אלו תוך זיקה למציאות החברתית אשר מביאה להפרת זכויות הפטנט.