זכויות הקהילה ההומו-לסבית לאור חוקי היסוד 1992

מוסד לימוד
מקצוע
מילות מפתח , , , , , ,
שנת הגשה 2004
מספר מילים 4527
מספר מקורות 11

תקציר העבודה

זכויות הקהילה ההומו-לסבית לאור חוקי היסוד 1992
לאורך שנים התעלמה שיטת המשפט מקיומם של החד-מיניים, ואף ראתה בהם סוג של סוטים. לא ניכר יישום העקרונות שבהכרזת העצמאות:
הזכות לשוויון, חופש מדת, ללא הבדל מין, שניתן לפרש – אי אפליה על רקע נטייה מינית ואפשרות להינשא.
חקיקתם של חוקי היסוד: כבוד האדם וחירותו וחופש העיסוק (1992) על תפיסתם הליברלית לוותה בתקווה, בהיותם נתפסים בעיני רבים כחוקים שחוללו "מהפכה חוקתית" במשפט הישראלי. חוקים אלה רלוונטיים לבדיקת שיפור מעמדם של החד-מיניים, שאינם זוכים להכרה משפטית פורמלית וסובלים לכן מקיפוח תמידי של "זכויות זוגיות" במשפט, המוענקות לזוגות נשואים ולידועים בציבור, שכן דרגתם הנורמטיבית מעניקה להם יתרון בדרך של פרשנות רחבה של הוראות החוק או בביטולן. .
תחילתו של השינוי ביחס המשפט היה בביטולו של האיסור הפלילי מ-1977
"על מעשי מין שלא כדרך הטבע" בתיקון לחוק העונשין מ-1988. סימני דרך בולטים נוספים לשיפור מעמדם המשפטי היו בדרך כלל בתחום החקיקה: א. חוק שוויון הזדמנויות בעבודה – ב-1992 תוקן חוק שוויון הזדמנויות בעבודה (1988) והיה לחוק הראשון, שאוסר אפליה של עובד בגלל נטייתו המינית. ב. חוק למניעת הטרדה מינית – ב-1998 חוקק החוק למניעת הטרדה מינית האוסר על הטרדת אדם על רקע נטייתו המינית. ג. חוק איסור לשון הרע – בשנת 1997 תוקן חוק איסור לשון הרע (1965), כך שאסר על פרסום העלול לבזות אדם בשל נטייתו המינית וחוקים אחרים. ד. השוואת גיל ההסכמה (16)- הנדרש ל"מעשה סדום" לזה הנדרש ליחסי מין בין גבר לאישה. בעקבות פסיקות בתי המשפט פונים בני זוג מאותו מין להכרה בזכותם בתחומים: גמלאות משירות המדינה, אפשרות לקבלת אשרה לשהייה בארץ על סמך קשר זוגי, אבל בהקשרים רבים של מיסוי, ירושה, ביטוח לאומי ועוד, בהיעדר סטנדרט אחיד, נשארת שאלת ההכרה בזוגות מאותו מין לא מוסדרת.  השינויים במעמדם המשפטי של החד-מיניים החלו כבר משנת 1988 וקיבלו תנופה בראשית שנות ה-90. מתעוררות מספר ציפיות: א. האם ניתן לצפות להמשכה של המהפכה המשפטית החד-מינית וגם להשלמתה? ב. פגיעה בזכויותיהם תיתכן רק ע"י חוק. ג. יינתן שוויון זכויות לזוגות חד-מיניים ולתא המשפחתי שלהם כמו לגבר ואישה נשואים. ד. פרשנותם של חוקים משוריינים תתחשב בזכותם לשוויון. ג. שימוש באקטיביזם שיפוטי ככל שניתן, כנדרש לגבי מיעוט שחסר באופן טבעי את הגנת הרוב. ד. הגנה על זכותם לשוויון תיעשה באופן חיובי כדי למנוע השפלה ופגיעה בכבודם, ובכך לעודד גם חקיקה נוספת וגם פנייה בעת הצורך להגנה משפטית.
שאלת הדיון:
האמנם חקיקת 1992 מהווה מהפכה משפטית חד-מינית המבטיחה המשך נאור וליברלי, והאם זכויותיהם של הזוגות החד-מיניים המעוגנות בחוקי היסוד, אכן מוגנות באופן חוקתי הלכה למעשה כיאה למדינה דמוקרטית-ליברלית?
ראשי פרקים א.      מבוא —
עמ' 2.
ב.      שאלת הדיון עמ'
3 .
ג.       הטענה -…עמ'
3 .
ד.      דיון –…עמ'
1 0-4.
ה.      סיכום ומסקנות –..עמ'
1 1.
ו.        רשימה ביבליוגרפית -עמ'
1 2.