דמוקרטיה מתגוננת: ע"ב
1 /65 ירדור שלטון העם מובטח בדמוקרטיה באמצעות הליך של בחירות הוגנות. מבחינה מהותית הכוונה לשוויון: בסיכויים, בתוצאות, בנקודת המוצא, בהקצאת המשאבים וכו'. בעריכת בחירות ראויות מתמזג האינטרס הדמוקרטי העליון של ייצוג העם עם האינטרס הדמוקרטי של הגשמת זכותו של היחיד להשתתף בבחירות (להיבחר ולבחור).
על רקע זה מתעוררת השאלה אם במדינה דמוקרטית ניתן להגביל את זכותה של מפלגה או רשימה להשתתף בהליך הבחירות, אם מטרותיה של אותה רשימה הינן לשלול את הדמוקרטיה עצמה. בישראל מתעוררת גם השאלה, אם ניתן למנוע השתתפותה של רשימה השוללת את קיומה של מדינת ישראל כמדינה יהודית. הנושא הנדון בע"ב 1/65 ירדור מתייחס ל-3
היבטים הקשורים בדמוקרטיה ובביטחונה הלאומי של מדינת ישראל: 1. הזכות להיבחר ולבחור 2. מדינת ישראל כמדינה יהודית 3. דמוקרטיה מתגוננת בחברה שסועה אתנית. בהמשך ארחיב היבטים אלו, מנקודת מבט הקשורה לע"ב 1/65
ירדור. שאלת המחקר: מדוע פגעה המדינה בזכות לבחור ולהיבחר, למרות היעדר הוראת חוק מפורשת העולה בקנה אחד עם שלטון החוק, בע"ב 1/65 ירדור נ' יו"ר ועדת הבחירות המרכזית לכנסת השישית?
ההשערה: בע"ב 1/65 ירדור בא לידי ביטוי המתח שבין דמוקרטיה ושלטון החוק (הזכות לבחור ולהיבחר) לבין הגדרתה של מדינת ישראל (כמדינה יהודית) לבין השימוש בדמוקרטיה מתגוננת בחברה שסועה אתנית (כמו בישראל). "רשימת הסוציאליסטים" נפסלה מלהתמודד בבחירות 1965 ע"י ועדת הבחירות המרכזית בשם הדמוקרטיה המתגוננת. בפסה"ד על הערעור נחלק בית המשפט העליון בדעתו ואישר את פסילת הרשימה בשם הגדרתה היהודית של המדינה, המשפט הטבעי והדמוקרטיה המתגוננת. דעת המיעוט לא ראתה ברשימה סכנה לדמוקרטיה, ביקרה את שלילת הזכות להיבחר, הסתייגה מתפיסת זהות המדינה כיהודית וצידדה באישור הרשימה בשם הדמוקרטיה והשוויון בפני החוק. המשטר הדמוקרטי בישראל ב-1965
(ימי הממשל הצבאי) לא אפשר חופש פעולה למערעריו (לפי תפיסתו). הוא התנגד בשם הדמוקרטיה המתגוננת, שנשאה אופי של "ציונות מתגוננת", המעדיפה את העם היהודי היושב בציון ומגבילה את זכויות היסוד של המיעוט הערבי. הקוד הביטחוני בשילוב הנאמנות ללאומיות היהודית (ציונות מתגוננת) הולידו את המושג "דמוקרטיה מתגוננת". תוכן העניינים
א. מבוא -.עמ'
3 -2. ב. שאלת המחקר –עמ'
4 .
ג. השערת המחקר -…עמ' 4.
ד. ע"ב
1 /65
ירדור -…עמ'
6 -4.
ה. סיכום -עמ' 7-6. ו. ביקורת אישית –עמ' 7.
ז.
ביבליוגרפיה –…עמ' 7.