1 .       מבוא -…עמ'
3
2 .       סקירה ספרותית תיאורטית -…עמ' 6
2 .1   התיאוריות השונות העוסקות בגורמים לעבריינות מין במתבגרים-.עמ' 6
2 .1.1          התיאוריה הפסיכו דינאמית
2 .1.2          התיאוריה האבולוציונית
2 .1.3          התיאוריה הפמיניסטית
2 .1.4          המערכת המשפחתית
2 .1.5          התיאוריה הקוגניטיבית התנהגותית
2 .2   הפרופיל של עבריין מין מתבגר ..עמ' 9
2 .2.1          מהות התופעה
2 .2.2          מאפיינים בולטים בעברייני מין מתבגרים
2 .2.3          מעגל התקיפה של התוקפן המיני
2 .3   הטיפול המוסדי בעבריינות מין במתבגרים –עמ' 14
2 .3.1          הגדרות
2 .3.2          התפתחות הטיפול בפנימייה – סקירה היסטורית.
2.3.3          עקרונות השיטה הטיפולית
2 .3.4          ניהול קבוצות הטיפול
2 .3.5          מעון מקיף נעול – סקירה ושיטות.
2.4   יעילות הטיפול המוסדי …עמ' 28
3 .       סיכום וביקורת –..עמ'  28

4 .
ביבליוגרפיה –.עמ'
1 .
מבוא
אלימות מינית הנה פן ספציפי של אלימות, וככזו, היא דורשת גם התייחסות ייחודית באבחון וטיפול (אתגר, 2000). ההכרה החברתית בצורך לטפל בעברייני מין קטינים כקבוצה כשלעצמה ובטיפול המיוחד לה, הנה חדשה יחסית. עד כה התייחסו לאוכלוסייה זו כאל יתר העבריינים, והיא טופלה כפי שטופלו יתר העבריינים במסגרות השונות, שהיו מקובלות עד כה.
תופעת עברייני המין, אינה תופעה חדשה כלל ועיקר, אולם דרך זיהוים של עברייני נוער מתבגרים, ההתייחסות הממוקדת אליהם ודרכי הטיפול המיוחדות להם, פותחו רק בשנים האחרונות, וכיום הן תופסות מקום מרכזי בשימת הלב הטיפולית של המערכות המטפלות בעבריינים מתבגרים בכלל ובעברייני מין מתבגרים בפרט (אתגר, 2000).
מתוך היכרותי רבת השנים עם אוכלוסיות נערים עברייני מין יכולתי להבין את העבודה מולם. אין בין הנחקרים לכותבת שורות אלו כל יחסי תלות בעבודה ואנוכי רק מפקחת על מנהלי המעון שלהם. עבודה זו עוסקת בזיהוי ובקביעת פרופיל של עבריין מין מתבגר, בחלוקה לתיאוריות השונות העוסקות בגורמים לעבריינות מין במתבגרים ובטיפול המוסדי, קבוצתי בעבריינים אלו. מטרת המחקר היא לבדוק באיזה אופן מוביל  טיפול קבוצתי התנהגותי קוגניטיבי במתבגרים עברייני מין לשינוי חשיבתי והתנהגותי, היינו האם קיימת השפעה על התפישה החשיבתית התנהגותית של נער עבריין מין על ידי טיפול קבוצתי קוגניטיבי. תופעת עבריינות המין בקרב נערים אינה נחשבת כתופעה שולית מזה מספר שנים. בארה"ב מעריכים כי צעירים עד גיל 18 מבצעים כ-20% מכלל מעשי האונס וכ-50% מכלל התקיפות המבוצעות כנגד ילדים קטנים (Barbaree & Cortoni, 1993). בארץ ידוע על כמה מאות נערים תוקפים כל שנה. הדו"ח השנתי של שירות המבחן לנוער לשנת 1996 מדווח על מאתיים עשרים וששה חשודים עד גיל ארבע עשרה (מבחן השירות לנוער, 1996).
מכאן גברה ההכרה בקרב הגורמים המקצועיים העוסקים בתחום הילדים והנוער בישראל, כי תופעת עבריינות המין של המתבגרים הנה ייחודית ויש לתת עליה את הדעת באופן ממוקד ושיטתי. עבירת מין היא כל מה שהחוק קובע כעברה, וההגדרה המקובלת לגבי עברייני מין מתבגרים היא "קטין יוגדר כעבריין מין אם ביצע את המעשה ללא הסכמה, נגד הרצון, בכפייה או בדרך של הפעלת כוח, אלימות או שכנוע, או על ידי ניצול כוח שנובע ממעמד" (אתגר, 1996, עמ' 11). מטרתה של כל מסגרת טיפולית, חינוכית ו/או ענישתית היא לשקם את החניך החוסה בה ולהביאו לתפקוד נורמטיבי תקין. מזה כעשר שנים מטופלים עברייני מין מתבגרים בישראל בשיטת טיפול ייחודית. "מדובר בטיפול קבוצתי כפוי, התנהגותי-קוגניטיבי.  שיטה זו שמה את החֶבְרה במרכז, ויעדה הוא להפסיק את ההתנהגות העבריינית ולהגן על החברה ועל הקרבנות העתידיים של עבריינים אלה. השיטה מדגישה שילוב של נטילת אחריות ושל טיפול." (אתגר,2000 עמ' 10). המסגרת שבה הם מטופלים נקבעת בין השאר על פי מידת הסיכון שהנערים מהווים לחברה, היינו, מה מידת הסיכון שיפגעו שוב. מידת הסיכון נקבעת על ידי אבחון מיוחד של אנשי מקצוע שהוכשרו לטיפול מעין זה באופן ספציפי (אתגר, 1997 א). פרק הסקירה התיאורטית עוסק בבחינה של כל התיאוריות העוסקות בגורמים להתפתחות ההפרעה המינית בקרב מתבגרים תוך בחינה קצרה של חמש תיאוריות מרכזיות בנושא: התיאוריה הפסיכו דינמית, התיאוריה האבולוציונית, התיאוריה הפמיניסטית, תיאורית המערכת המשפחתית והתיאוריה ההתנהגותית קוגניטיבית, המקובלת כיום ביותר בקרב החוקרים והעוסקים בטיפול בעברייני מין בישראל.
פרק הסקירה התיאורטית ישפוך אור על הפרופיל של עבריין המין המתבגר. על ההבדלים שבין עבריינות מין לעבריינות אחרת, על מעגל התקיפה של עבריין המין המתבגר ועל מהות התופעה בכללה.
פרק המחקר, יפרוש יריעה רחבה על הטיפול המוסדי בעברייני המין המתבגרים בישראל, מהו הטיפול הקבוצתי, כיצד התפתח, ניהול קבוצות טיפול ושיטות הטיפול השונות. כמו כן, יטפל פרק זה ביעילות הטיפול המוסדי ובביקורת הן של החוקרים השונים שעסקו הלכה למעשה בטיפול קבוצתי בארץ, והן של מחקר זה על הטיפול הקבוצתי המתנהל בארץ.
עבודה זו מטפלת, הלכה למעשה, בחלק המעשי של המחקר הביקורתי המוצג כאן, ויעסוק בהצגה ובניתוח של כל תהליך המחקר, היינו ראיונות מקיפים עם עברייני נוער מתבגרים החוסים  במעון מקיף, מצפה ים, בו נבחנה התיזה המוצגת. בפרק זה תוצג דרך ניתוח המידע שאספתי על ידי שיחות עם הנערים החוסים וכן על ידי היכרותי עם מעון נעול. פרק הממצאים מסכם למעשה את השיטות שנבחרו על מנת לענות על שאלת המחקר בעבודה זו מנקודת מבט חוקרת וביקורתית כאחד. הממצאים שהובאו להלן הנם סיכומים כוללים המוסברים על פי קטיגוריות ניתוח מקובלות וייתן למעשה את התשובות של כותבת שורות אלו לשאלת המחקר, שציינתי זה מכבר, באיזה אופן מוביל הטיפול הקבוצתי הקוגניטיבי על שינוי החשיבה וההתנהגות בקרב עברייני מין מתבגרים. פרק הדיון יעסוק בפרשנות הממצאים אליהם הגעתי בפרק הקודם ויידון בסוגיות שעלו מן הממצאים, סוגיות כגון, האם נשמרת פרטיותו של הנער במסגרת הטיפול הקבוצתי, מהם היתרונות והחסרונות של טיפול מעין זה, האם יש מקום לשינוי ושיפור התהליך בישראל. כמו כן ייבדק מושג ההצלחה בטיפול קבוצתי, מהם מדדי הצלחה בפרמטרים של זמן בו הנער אינו פוגע יותר, האם חל שינוי תפישתי בקרב הנערים וכיצד הוא בא לידי ביטוי. כל הניתוח הנ"ל יגובה בספרות המקצועית בה נעזרתי לאורך כל התהליך. מחקר זה יסוכם בשאלות למחקרים עתידיים והמלצות לטיפול המשכי.