השפעת מנהיגות מעצבת של מורים על אקלים כיתתי בבתי ספר יסודיים תוכן העניינים:
א. על מנהיגות בכלל ומנהיגות מעצבת בפרט עמ'
3
1 )      מהי מנהיגות?
2)      סגנונות מנהיגות
3 )      סגנונות מנהיגות חינוכית ב. מנהיגות מעצבת של מורים .עמ'
1 6
ג. בית הספר כארגון פורמאלי .עמ'
2 3
1 ) הגדרה, מבנה ותפקוד בית הספר
2 ) תפקידי המורה בבית הספר: הגדרה, מאפיינים וקשיים.
ד. אקלים כיתתי …עמ'
3 0
1 ) הגדרה, תפקיד, מאפיינים וגורמים המעצבים את האקלים הכיתתי ומשפיעים עליו
2 ) עיצוב הכיתה – הגורמים המעצבים, המאפיינים וסביבה לימודית; מנהיגות המורה בכיתה ה. דיון ומסקנות: השפעת המורה המנהיג על האקלים הכיתתי בקרב ילדים בבתי ספר יסודיים עמ'
3 7
ביבליוגרפיה -…עמ'
4 2
תקציר אחת המשימות החשובות של מורה היא להניע את תלמידיו ללמידה מתמדת, גם כשהוא כבר אינו במגע ישיר אתם. תופעה זו כונתה בפי החוקרים: "אפקט פיגמליון".  שם שניתן לתופעה פסיכולוגית-חברתית. תופעת פיגמליון מתייחסת לתהליך בין-אישי שבו משפיע ממונה על הכפוף לו. במקרה שלנו – מורה על תלמיד/ים – באמצעות הציפיות ממנו/מהם. (בן צבי, 2003) הטיעון המרכזי המונח בבסיס "אפקט פיגמליון" קשור באחד מחלוצי הסוציולוגיה האמריקאית, ו.א. תומאס (1929) שהציג עיקרון בסיסי בפסיכולוגיה חברתית: "אם מצבים מוגדרים כממשיים על-ידי בני-אדם, הרי הם ממשיים בתוצאותיהם". מאוחר יותר הרחיב רוברט מרטון (1949) את העיקרון של תומאס כשבחיבורו הקלאסי הביא את רעיון "הנבואה המגשימה את עצמה". מרטון טען כי נבואות, או חיזויים פומביים לגבי מצב, יכולים להפוך לחלק אינטגראלי שלו ולהשפיע על ההתפתחויות הבאות. ( בן צבי, 2003) לאור הדברים הללו, כותבת שורות אלו טוענת כי אפקט פיגמליון חזק במיוחד אצל ילדים בבית הספר היסודי. הם קלים יותר לעיצוב, הם נוהים אחר המורה שלהם עיתים כדמות אם, ונוטים להישמע למורה שלהם הרבה יותר מדמויות אחרות מחנכות בחייהם (אפילו הוריהם). לא פעם ניתן לשמוע תלמיד בבית הספר היסודי קורא למורה:
"אמא" או לחילופין מתווכח עם אמו על משהו בטענה כי: "אבל המורה אמרה…" מורה מעצב בבית הספר היסודי מסוגל לגרום לתלמידיו להגיע למצבי זהות עמוקים ביותר וככל שהוא מצפה ליותר מתלמידיו כך אפקט פיגמליון נהייה משמעותי יותר שכן הנבואה מגשימה את עצמה ותלמידיו עונים על ציפיותיו של המורה.
בתוך המערכת החינוכית בה פועל המורה ישנם כללים ומדדים ברורים בהם חייב המורה לפעול: בית הספר הוא ארגון המייעד במטרותיו לחנך את תלמידיו, להקנות להם השכלה וידע ולהכשירם לחיי עבודה ואזרחות בחברה מתקדמת (בן-הר, 2004) ממחקרים רבים שסקרתי גיליתי כי, מחקרים אלו עדיין מצביעים על כך שהישגי תלמידים קשורים ברקע משפחתם ובמאפייני הבית והסביבה יותר משהם קשורים להשפעות בית הספר. אני חושבת כי ניתן לומר שבית הספר ייחשב למצליח אם יצליח להקטין את התלות שבין ההזדמנויות החינוכיות של התלמיד לבין הרקע החברתי שלו. ככל שבית הספר יהיה מסוגל להגדיל את סיכוייהם של התלמידים הבאים מבתים "חלשים" כלכלית וחברתית להצליח בלימודיהם ובחיים – כך ייחשב אפקטיבי יותר. בית-ספר הוא ארגון המגדיר את גבולותיו: תהליכים ותוצרים, דפוסי היחסים, דפוסי ההפעלה והתרבות הארגונית. תפיסת תפקידו של המורה בתוך המערכת הבית ספרית קשורה בגישה כוללת לידע ולמידה, לפיה המורה אינו בבחינת מעביר ידע גרידא, אלא בעיקר מזמן התנסויות, יועץ ומתווך בתהליכי הלמידה של הילדים. לראיה פדגוגית זו משמעות מיוחדת בסביבה הטכנולוגית המתפתחת במדינת ישראל, בשל הנגישות הרבה למידע, וריבוי האפשרויות שמציעה הטכנולוגיה. בהסתמך על התפיסות החינוכיות הללו ועל ההגדרות הכלליות לתפקיד המורה, ניסתה כותבת מחקר זה לאפיין את הביטוי המיוחד של תפקיד המורה בסביבה הטכנולוגית הבית ספרית הקיימת כיום בבתי הספר היסודיים.
חשוב לציין במסגרת מסקנותיי מן המחקרים שנבדקו על ידי בעבודה זו כי: תפקידו של המורה הוא להיות שותף ומלווה בתהליך הלימוד. המורה אינו רק בחזקת מלמד אלא גם במעמד של לומד. הוא איננו אמור להיות מומחה בכל תחומי הדעת והוא יכול ללמוד נושאים חדשים יחד עם הילדים. לעומת זאת המורה הוא מומחה לתהליכי למידה, לכן הוא יכול לסייע להתפתחות התלמידים, תוך שהוא מרחיב את "טווח ההתפתחות הקרובה" של כל אחד ואחת מהם. את דברי כותבת שורות אלו מחזק גם מאמרן של לוין ונבו (2000) הרואות את המורה המעצב כמלווה תהליך של הבניה-מחדש בלמידה שלו ושל תלמידיו, כלומר, תהליך אישי פעיל, פנימי וסמוי, המושפע מאינטראקציות של הלומד עם הסביבה. יש תלמידים הזקוקים להדרכה ולתיווך מתמשך, ויש תלמידים עצמאיים ואוטונומיים (בעלי הכוונה עצמית). המורה פועל במסגרת הכיתתית, בה הוא מחנך, מורה ומשפיע על הנעת התלמידים. הכיתה היא הסביבה הפיזית והחברתית שבה הילד שוהה ובה הוא מתנסה בחוויות שונות במשך שנים רבות. במסגרת הכיתה נוצרים תהליכים חברתיים ופעילויות גומלין, המושפעים ממשתנים רבים, כגון מאפייני הסביבה הפיזית, מאפייני אוכלוסיית התלמידים והמורים ומאפיינים ארגוניים.