הקדמה בעבודה זו אני אציג את ההתערבות שלי בנושא  התמודדות בית הספר במגזר הבדואי מול תופעת שימוש לרעה בסמים "מניעת שימוש לרעה בסמים". בשלב הראשון אציג תהליך איתור הצרכים שערכתי בבית הספר, ממנו נקבע נושא ההתערבות. לאחר מכן אציג את הרקע התיאורטי בנושא סמים בכלל ובסמים בקרב בני נוער בפרט. כמו כן אתייחס לחברה הבדואית ואנסה להסביר את התופעה בחברה הבדואית לפי תיאוריות מסוימות. , בהמשך אציג את תוכנית ההתערבות משלב התכנון ועד שלב הביצוע, עם הערכת התוכנית. בסוף אסכם את התוצאות ואדון בהתערבות. מבוא
הסמים משפיעים על האדם המשתמש בהם בצורה רחבה, הסם מוגדר כחומר המסוגל אם ייעשה בו שימוש לרעה לשנות את המבנה ואת הפעילות של רקמות הגוף, את מצבו הנפשי של האדם ואת התנהגותו (וייס, 1988). השפעות הסם מתחלקות להשפעות גופניות, נפשיות רגשיות, קוגניטיביות והשפעות על ההתנהגות. ההנאה מהסם הולכת ונחלשת עם הזמן ונוצר צורך לחיפוש אחר סוגי סם חזקים יותר וכך מתפתחת התלות בסם והתמכרות לו. העלייה בשימוש בסמים ובמשקאות אלכוהוליים מאפיינת את המאה העשרים ובמיוחד המחצית השנייה שלה באה כתוצאה מההתפתחות התעשייתית במיוחד בתעשיית התרופות מצד אחד וכתוצאה מהתפתחות התקשורת, הטלוויזיה, האינטרנט, אשר הביאה את המתרחש בעולם במהירות אלינו. שני הגורמים הנ"ל השפיעו על אופן ההתנהגות שלנו ודברים אשר נחשבו לא מקובלים הפכו במהרה למקובלים ואף רצויים. עם העלייה הזו בשימוש בסמים, יש צור בתוכניות מניעה. בעבר הוטל על מסגרות חברתיות את תפקיד המניעה. אנשי מקצוע העוסקים בטיפול באוכלוסייה המשתמשת בסמים, אומרים שאחת הדרכים העיקריות לצמצום השימוש בסמים ובאלכוהול הוא באמצעות התוכניות המופעלות במפעל החינוכי (Falco, 1992). בן יהודה (1982,1987) מצא שהתמודדות עם תופעת השימוש בסמים ומניעתה אינם יכולים להצטמצם בניסיון לאכוף את החוק. ההתמודדות חייבת להיות מקיפה, כשעל החינוך ותוכניות המניעה מוטלים תפקידים מרכזיים. השימוש לרעה בסמים ובאלכוהול היא תופעה הרסנית מבחינה אישית וחברתית שקיומה בארץ מדאיג את החברה הישראלית כולה (כישורי חיים, תשנ"ז). גיל ההתבגרות נחשב בספרות כגיל התחלת השימוש לרעה בסמים ואלכוהול כניסוי או בילוי, כחלק מההתנסות של גיל ההתבגרות (רוזמן ואביעד, 1988). ידוע שככל שמשתמשים בסם בגיל צעיר יותר, בכמויות גדולות יותר ובשכיחות גבוהה יותר, אז קשה להפסיק את השימוש, מפני שנוצרת תלות וגם קשה לטפל בהצלחה בשימוש הכפייתי. המסקנה מהדברים הנ"ל היא: יש למנוע את השימוש בסם ובאלכוהול או לצמצם את השימוש בהם בגיל צעיר יותר ככל האפשר. כל תוכנית מניעה צריכה להתבסס על יחסי הגומלין שבין המרכיבים הבאים: הסם, האדם והסביבה, הבנת המרכיבים האלה תסייע לנו לטפל בהצלחה.