תקציר מטרת המחקר הנוכחי היא לבדוק את הקשר שבין בדידות, חשיפה עצמית ומרכיבי האהבה מתוך שאלון האהבה של סטרנברג, בקרב גברים בתוך קשר זוגי.
 בעבודה זו בחנתי את הקשר בין בדידותו של האדם להתנהגותו במסגרת זוגית. בניתוח מבנה קשר האהבה התבססתי על תיאוריית האהבה של  Sternberg (1986). התיאוריה בוחנת את יחסי האהבה באמצעות שלושה מרכיבים: אינטימיות, תשוקה ומחויבות. כל אחד מהמרכיבים הללו ממלאים תפקיד שונה בקשר האהבה.
בהתאם לתיאוריה זו שערתי כי העוצמה הכללית של מרכיבי האהבה אצל האדם הבודד תהיה נמוכה ביחסים בינאישיים קרובים בהשוואה לאדם הלא בודד. השערה שניה אותה ניסיתי לבדוק בעבודה זו ככל שרמת הבדידות אצל הנבדק תהיה גבוהה יותר רמת החשיפה העצמית תהיה נמוכה יותר וההשערה האחרונה במחקרי היתה כי כל שרמת מרכיבי האהבה גבוהה יותר כך רמת החשיפה העצמית תהיה גבוהה יותר.
השערותיי נבדקו בקרב מדגם של 40 גברים ישראליים, הנמצאים בתוך מערכת יחסים- נישואין או חברות ממושכת. במטרה לבדוק השערות אלה הנבדקים נתבקשו למלא את שאלון הבדידות ואת שאלון האהבה של Sternberg , שאלון הבודק חשיפה עצמית ובנוסף, שאלון פרטים דמוגרפיים. בממצאי המחקר לא נמצא קשר בין המשתנים שבדקתי, דבר שיכול להיות מוסבר על- ידי משתנים מתערבים ו/ או הטיות למיניהן.