עבודה סמינריונית: "מה בין קסטנר 'האיש שמכר את נשמתו לשטן' לבין שינדלר 'חסיד אומות העולם"

מוסד לימוד
סוג העבודה
מקצוע
מילות מפתח , , , ,
שנת הגשה 2005
מספר מילים 11251
מספר מקורות 30

תקציר העבודה

תקציר סמינריון: "מה בין קסטנר 'האיש שמכר את נשמתו לשטן' לבין אוסקר שינדלר 'חסיד אומות העולם'" בעבודה הסמינריונית (אשר קיבלה ציון 94) בחרתי לבחון מדוע מי שעמד באומץ מול "חיות אדם" ופעל נמרצות לשם הצלת יהודים רבים ככל הניתן, זכה ליחס כפוי טובה אשר עלה לו בשמו הטוב ולבסוף גם בחייו. לשם מענה על שאלה זו, החלטתי לבחון את פרשת קסטנר אל מול סיפורו המפורסם של אוסקר שינדלר אשר הוכר ע"י מדינת ישראל כ"חסיד אומות עולם". המדובר בשני סיפורי הצלה שיש ביניהם קווי דמיון, אולם צורות שונות של התייחסות הציבור אליהם. הן קסטנר והן שינדלר הינם דמויות שנויות במחלוקת מבחינת אופיים, שניהם ניצלו את קשריהם עם הנאצים, ונתנו שוחד תמורת חיי אדם, ואולם, האחד בית משפט בישראל קבע כי "מכר את נשמתו לשטן", בעוד שהאחר זכה לכבוד ולהערכה. לפיכך, שאלת המחקר העומדת בבסיס עבודה זו כפי שהיטיב לתארה ליאון שלף במאמרו, הינה:
"מה בין רשימתו של שינדלר לרשימתו של קסטנר? האם ההבחנה שנעשתה ביניהן מוצדקת, סבירה הגיונית אנושית? אחד נערץ ומוערך והאחר נדחה ומושפל. אחד זוכה למעמד המכובד ביותר שמדינת ישראל מעניקה לשאינם אזרחיה, והאחר נדון לשבט ולגנאי. שמו של אחד הואדר ע"י ניצוליו, שתמכו בו בכסף בחייו ועזרו להעלות את עצמותיו לקבורה במדינת ישראל לאחר מותו, והאחר, שתיקה רועמת מלווה את הירצחו, בעוד ניצולים ממלאים את פיותיהם מים".
יודגש כי אין בעבודה זו ניסיון לערוך השוואה בין מעשי ההצלה של שינדלר למעשי ההצלה של קסטנר. כל רצוני הוא להראות כי לקסטנר נעשה עוול, ולשם כך החלטתי לבחון את סיפורו אל מול מעשי ההצלה של חסיד אומות עולם. כפועל יוצא מכך, ההתמקדות בעבודה זו תהיה יותר בפרשת קסטנר, שכן כאמור, סיפורו של שינדלר נועד לאפשר לנו לראות את פרשת קסטנר בפרספקטיבה שונה. על כל פנים, לשם מציאת מענה לשאלת המחקר, פתחתי בתיאור קורותיהם של שינדלר וקסטנר בזמן המלחמה ולאחריה. בהמשך, דנתי בהרחבה באופן בו התייחסה החברה הישראלית אל השניים. דיון זה כלל התייחסות לתואר המכובד "חסיד אומות עולם" ולקריטריונים להענקתו ולחוק לעשיית דין בנאצים ועוזריהם, תש"י-1950. לסיום הצעתי מספר תשובות אפשריות לשאלת המחקר – תשובות אשר יש בהן כדי לשפוך מעט אור על פרשת קסטנר המורכבת והטעונה. בין היתר סקרתי בהרחבה את פסקי הדין שניתנו בעניינו של קסטנר בבית המשפט המחוזי ובבית המשפט העליון.  בקצרה אציין כי לאחר דיון עמוק ומקיף בסוגיות המתוארות לעיל נמצא בעבודה כי משפט קסטנר היה משפט פוליטי אשר מתפרצות בו בעוצמה רבה כל ההאשמות נגד הנהגת היישוב, אשר הודחקו ע"י החברה הישראלית במשך שנים ארוכות, זאת בניגוד לפרשת שינדלר אשר הייתה נטולת שאלות פוליטיות כאלה ואחרות. איש הימין, עו"ד שמואל תמיר, הצליח במהלך המשפט להציג את קסטנר כאיש מפלגת מפא"י וכמי שסימל את אזלת ידה של הנהגת היישוב בתקופת השואה. לאור האמור, קסטנר למעשה נשפט לא רק בשל מעשיו אלא גם בשל מעשיה ובעיקר מחדליה של הנהגת היישוב בתקופת השואה. בנוסף נמצא בעבודה כי מערכת הסטריאוטיפים של "הצבר הגיבור" אל מול "היהודי הגלותי הכנוע" לא אפשרה לחברה הישראלית, אלא לתפוס את קסטנר, מנהיג יהודי הגולה, כיהודי התבוסתן שבמקום לארגן מרד, שיתף פעולה עם רוצחי העם היהודי לשם הצלת קומץ של יהודים מיוחסים. למותר לציין כי אותה מערכת דימויים כלל לא הייתה רלבנטית לדמותו של אוסקר שינדלר ולכן זה נתפס בדרך היחידה שניתן היה לתפוס אותו – כגיבור. כמו כן נמצא כי השופט בנימין הלוי לא השכיל להבין כי לבית המשפט אין את הכלים להתמודד עם השאלות ההיסטוריות הקשורות בפרשה הסבוכה כל כך וכי אין בית המשפט של היום היושב בבטחה בישראל מסוגל לשפוט את מי שהיה שם, על סף תהום ההשמדה. תפיסה שגויה זו היא אשר עמדה בבסיס פסק הדין שקבע כי קסטנר מכר את נשמתו לשטן. לסיום יצוין כי באופן אבסורדי, מי שטען כי קסטנר שיתף פעולה עם רוצחי העם היהודי, התנסה במצב בו התחיב ניהול מו"מ ישיר עם רוצחיהם של חפים מפשע. רצה הגורל ודווקא עו"ד שמואל תמיר עסק בשנת 1983 בניהול מו"מ עם נציגים של ארגון טרור על שחרורם של שבויים ישראלים תמורת מספר גדול של מחבלים, כולל גם כאלה שהורשעו ברצח (עסקת ג'יבריל). בחרתי לסיים את העבודה בציטוט דברי תומי לפיד (מניצולי קסטנר) אשר משקפים לדידי, בצורה יפה, את העוול שנעשה לקסטנר:
"ישבתי מול פניו המעונות של תמיר, שניהל את המו"מ לא מתוך ביתו בגיטו בודפשט בעיצומה של מלחמה נוראה, אלא מתוך מיבצרו השלו של משרד הביטחון בקריה; לא בבית מלון של הגסטפו, אלא במלון דה לוקס בז'נווה; לא מתוך פחד ועזובה מול אויב אדיר, אלא מתוך הרגשת כוח מול קבוצת מחבלים קטנה – ראיתי את ייסורי לבו וחשבתי בלבי: עכשיו אתה מבין את קסטנר? עכשיו אתה מבין איזה עוול עוללת לו?"