תוכן  העניינים
מבוא   ……………………………………………………………………………………………4
             התפתחות  הטכנולוגיה  היישומית………………………………… 5
             התפתחות  התפיסה….…………………………………………………… 7
               השפעת  המחשוב  בעיצוב  האישיות……………………………… 9
                                    מהו  ערך  ומהו  החינוך  לערכים  ? ….……………….9
חינוך  יהודי  דתי  וחינוך  לערכים  יהודיים  באמצעים  לא  פורמאליים  ……………………………………………………………………………… 
1 1
              מודרניזציה  או  מסורת ?……………………………………………… 11
             לימוד  תורה  או  ביטול  תורה ?…………………………………… 16
             מהו  חינוך  לא  פורמלי ?……………………………………………… 17
             חינוך  לא  פורמאלי  לליקויי  למידה……………………………… 21
            המחשב  כאמצעי  לא  פורמלי  בבתי  ספר  היהודיים……… 21
אינטרנט  כמורה  לערכים  —  נגד  ……………………………………………
5 אינטרנט  כמורה  לערכים  —  בעד  ………………………………………… 28
גורמים  המשפיעים  לכניסת  האינטרנט  לבית  יהודי  דתי… 35
סיכום  הסקר    ……………………………………………………………………………37
מסקנה………………………………………………………………………………………… 38
שאלות  לעיון  ולהעמקה  ………………………………………………………… 39
ביבליוגרפיה ………………………………………………………………………………… 39
נספחים   מבוא
היום  בשנות  האלפיים  אנחנו  נמצאים  בעידן  מחשבים,  האינטרנט  והטכנולוגיות  הקשורות  בהם.  כל  אלה  משתנים  ומתפתחים  במהירות  המקשה  על  המעקב.  רשת  האינטרנט  היא  מערכת  תקשורת  המחשבים  הגדולה  בעולם.  יותר  נכון  לומר,  רשת  תקשורת  של  רשתות  תקשורת  —  צירוף  של  אלפי  מחשבים  ורשתות  מחשבים,  שכולם  מחליפים  מידע.  זוהי  רשת  שוויונית,  המאפשרת  לכל  מחשב  ברשת  להתקשר  עם  כל  מחשב  אחר.  רשת  האינטרנט  גדלה  בקצב  מסחרר  של  כחמישה  אחוזים  מדי  חודש.  היום  ביחד  עם  מיליוני  המשתמשים  וגולשים  ברשת  נמנים  גם  גופים  וחברות  מסחריות,  אוניברסיטאות  ומוסדות  מחקר,  בתי  ספר  וגופים  ממשלתיים.  הרשת  משמשת  הן  ככלי  עבודה  רב—עוצמה,  הן  ככלי  חינוכי  והן  כשעשוע  ובידור  בשעות  הפנאי,  לכן  חלקים  נרחבים  מהאוכלוסייה  משתמשים  בה  לשם  יצירה,  עיבוד,  ניתוח,  העברה  ושליפת  מידע  בקונטקסטים  ופורמטים  מגוונים.  יותר  מזה,  האינטרנט  מוסיף  את  היכולת  לשיתוף,  לתקשורת  ולהחלפת  המידע  באופן  שמשנה  ומשפיע  על  תרבותנו  ועל  כל  תרבות  אחרת  שבא  במגע  עם  האינטרנט.
מאז  הופעת  המיקרו—מחשב  הראשון  חלפו  שלושים  שנה  בלבד.  אך  בתקופה  קצרה  זו  היינו  עדים  למהפכה  טכנולוגית  חסרת—תקדים  בהיסטוריה  העולמית.  המחשב  שינה  את  הדרך  שבה  אנו  עובדים  ומשחקים.  הוא  הציע  אפשרויות  שהדורות  הקודמים  לא  יכלו  אפילו  לשערן.  פעוט  בגן—חובה,  היושב  היום  מול  מחשב  פשוט,  מחזיק  בקצות  אצבעותיו  יותר  "עוצמת  מחשב"  מאשר  כל  צבאות  בנות  הברית  גם  יחד  במלחמת  העולם  השנייה.  תהליך  זה  של  שינוי  והתפתחות,  אגב  פתיחת  אופקים  חדשים  מצוי  עדיין  בעיצומו.  הוא  כרוך  לעיתים  גם  בבניית  עוצמות  כלכליות  וחברתיות  חדשות,  ואין  ספק  כי  היבטים  חדשים  ונוספים  בחיינו  יושפעו  ממנו.  אחד  ההיבטים  הכי  גדולים,  לפי  דעתי,  שיכול  להיות  מושפע  בצורה  הכי  חזקה  מחדירת  הטכנולוגיות  החדישות  ומהאינטרנט  וכתוצאה  מזה  יכול  להשפיע  בעצמו  באותה  צורה  על  חיינו  —  זהו  החינוך  של  הדור  החדש.
התקשורת  והחלפת  המידע  ממלאים  תפקיד  חשוב  בתהליך  ההוראה  והלמידה.  ככל  שלרשות  המורה  והתלמיד  עומדים  מגוון  רחב  יותר  של  אמצעי  תקשורת,  כך  המסרים  הלימודיים  יכולים  להיות  מועברים  בצורה  אפקטיבית  יותר.  סביבה  לימודית  וירטואלית  מוגדרת  כסביבת  לימוד  המשחררת  את  העוסקים  בחינוך  ובהוראה  מכבלי  המרחב  והזמן,  ומאפשרת  אינטראקציות  לימודיות  בזמנים  גמישים  ובאתרים  שאינם  סמוכים  פיזית.  הספרייה  הוירטואלית,  אוטוסטרדת  המידע  ואמצעי  התקשוב  השונים  מאפשרים  נגישות  וזמינות  לאישים  ולמקורות,  לכל  אחד,  מכל  מקום  ובכל  זמן.  לכן,  למרות  שהכיתה  האופיינית  לימינו  עדיין  מזכירה  פיסית  את  הכיתה  שלפני  חמישים  שנה,  המחשב  כבר  עשה  את  שלו :  הוא  פתח  לתלמידים  ולמורים  אופקים  חדשים  ללימוד  ולהוראה  וכבש  גם  חלק  זה  של  העולם.  כמעט  כל  בתי—הספר  הציבוריים  היסודיים  והתיכוניים  בארצות—הברית  משתמשים  כיום  במחשבים  למטרות  הוראה  וסביר  להניח  שרמת  השימוש  במחשבים  בבתי—הספר  היהודיים  נמוכה  רק  במקצת.  ההצלחה  הגדולה  הזאת  של  המחשב  בחינוך  נובעת  בגלל  קיום  תמיכה  לתהליך  המחשוב  משני  צדדים :  מצד  הנותן — היוזם,  המבוגר,  המורה,  ההורה  או  מערכת  כולה  ומצד  המקבל —  התלמיד,  הדור  הצעיר.  כלומר  העובדה  שעולם  המחשוב  עובר  שינויים  מהירים  מאוד  בתקופתנו,  העובדה  שלצעירים  יכולת  הסתגלות  גבוהה  יותר  ממבוגרים  לשינויים  אלה  והעובדה  שהמבוגרים,  ההורים  ובמקרים  מסוימים  גם  מערכת  החינוך  מוכנים  להשקיע  משאבים  רבים  בחומרה,  תוכנה  ותקשורת  כדי  לאפשר  לדור  הצעיר  להשתלב  בעולם  חדש  זה,  מתוך  הבנה  אינטואטיבית  שהמחשב  מהווה  כלי  עזר  חשוב  בעולמנו  —  שלוש  העובדות  האלה,  המשלימות  זו  את  זו,  מביאות  את  הצעירים  של  היום  למצב  עדיפות  הטכנולוגיה  על  פני  דברים  אחרים  ולקבלת  השיטות  החדישות  ברצון  רב  וכתוצאה  מכך  מעמידות  אותם  בעמדה  בולטת  במיוחד  על  במת  עולם  המחשבים.  לכן  נוצר  מצב  של  שאלה  שלא  נגמרת  שבה  מתלבטים  מנהלי  בתי—ספר  ואנשי  תוכנה.  והשאלה  היא :  "מה  ניתן  להפיק  מהמחשבים  שקיבלנו,  אם  הם  כבר  כאן ?",  או  כפי  שניסח  זאת  איזנברג  ( 1997 ) :  "המחשבים  נמצאים  במערכת  החינוך.  עכשיו  יש  להפיק  מהם  את  המיטב.  מהו ?"  התלבטות  זו  השתלבה  עם  חוסר  שביעות  הרצון  משיטות  ההוראה  הקיימות,  והביאה  אנשי  חינוך  לנסות  ולתרום  את  המחשבים  לשיפור  ההוראה.  כתוצאה  מכך  התפתחו  יישומי  מחשב  חינוכיים  שונים,  שגם  הם,  כל  אחד  בזמנו,  נטעו  תקווה  לשיפור  פני  החינוך.  מצב  כזה  דורש  מדיניות  מסוימת  לגבי  שימושי  המחשב  בחינוך,  והיא  הכן  התפתחה  ביחד  עם  התפתחות  הטכנולוגיות  והמחשוב  בחינוך,  החל  מהצעדים  הראשונים  של  שימושי  המחשב  בחינוך  בעולם  כולו  על  ידי  מחנכים  מתלהבים                    ( GRASS—ROOT ),  ללא  התערבות  או  הכוונה  של  מוסדות  או  ממשלות.  התוצאות  היו  לא  פעם  מוצלחות  מאוד,  אולם  לאורך  זמן  ההתלהבות  כשלעצמה  לא  הספיקה.  לאחר  מספר  שנים  של  תהייה  וחיפושי  דרך  הגיעו ממשלות  רבות  למסכנה  שיש  צורך  במחשבה  מרוכזת,  השקעה  מסיבית  וארגון  מרכזי  על  מנת  לקדם  את שילובו  של  המחשב  בחינוך.  צורת  ההכוונה  וההתערבות  הודרכה  כמובן  על  ידי  האופי  של  מדיניות  החינוך  של  המדינה.  "מדינות  עם  מערכת  חינוך  מרכזית  יותר  —  כגון  הולנד,  צרפת  וארצות  הגוש  המזרחי  —  הקימו  מנגנונים  מרכזיים  לתכנון  שימושי המחשב.  מדינות  אחרות שילבו  יוזמה  פרטית,  ציבורית  וממשלתית  במאמץ  זה".