רמת היכר ברמות עיבוד לפי מגדר

מקצוע
מילות מפתח , , , , , ,
שנת הגשה 2007
מספר מילים 1617
מספר מקורות 5

תקציר העבודה

תקציר מטרת המחקר היא לבדוק האם רמת ההיכר בעיבוד מורכב גבוהה יותר מרמת ההיכר בעיבוד פשוט, האם קיים קשר בין רמת היכר למגדר, ואם קיימת אינטראקציה בין מגדר לרמות עיבוד.
המחקר נערך בעזרת שתי מטלות. קבוצה אחת קיבלה מטלה העוסקת בעיבוד פשוט והשנייה קיבלה מטלה העוסקת בעיבוד מורכב. לאחר מכן קיבלו הנבדקים רשימת מילים ונדרשו לציין אילו מילים מתוך הרשימה הופיעו ברשימה שקיבלו. בשתי המטלות המילים היו זהות. למילוי כל חלק הוקצבה דקה .
התוצאות הראו כי קיים קשר מובהק בין רמת ההיכר לרמת העיבוד, וכי לא קיים קשר בין מגדר לרמת היכר ושלא קיימת אינטראקציה בין מגדר לרמות עיבוד.
רמת היכר במגדר וברמות עיבוד נסו לתאר כיצד היו מתנהלים חיינו ללא זיכרון. לא נוכל לדעת מה מותר? מה אסור? איך עושים…? מה תפקיד ה…? ועוד ועוד.
כל למידה פירושה זיכרון. מושג העצמי תלוי בתחושת המשכיות שאין לה קיום ללא הזיכרון, שבעל תפקיד כה משמעותי בחיינו (אטקינסון וחב', 1994). הזיכרונות משפיעים על הדרך בה אנו תופסים את סביבתנו, מתכננים, עושים וחושבים. הזיכרון חיוני להישרדותנו כדי שנדע להישמר מפני חפצים מסוכנים ומצבים שעלולים להזיק לנו, ומאפשר לנו כמובן, להשתמש במידע שיסייע במציאת מזון ופעילויות חשובות אחרות (קרלסון,
2 001). ישנן מספר הבחנות בנושא הזיכרון. אחת מהן חלוקת הזיכרון לשלבים: הצפנה- תרגום גירוי למידע שהזיכרון יכול לקלוט, אחסנה- שמירת המידע ושליפה- תהליך המאפשר להגיע למידע השמור בזיכרון בעת הצורך (אטקינסון וחב', 1994). הבחנה נוספת היא בין זיכרון לטווח ארוך לבין זיכרון לטווח קצר. הבחנה חשובה זו מתייחסת לשני דברים שונים לחלוטין. זיכרון לטווח קצר מתייחס לשלב בו נקלטת האינפורמציה בפעם הראשונה, ועדיין לא ברור אם היא תגיע אי פעם לזיכרון לטווח ארוך, או תאבד כבר בשלב ראשוני זה. הזיכרון לטווח קצר הוא סוג של מעבר בין החושים, העולם שבחוץ ובין המידע שנקלט, לבין אותם מחסני ענק בהם שמורה האינפורמציה. לרוב כמות המידע שמסוגלים לעבד ולשמור בזיכרון לטווח קצר ברגע מסוים, הינה מצומצמת ביותר (ברזניץ,1986). מבחני אינטליגנציה רבים הראו כי הזיכרון הקצר מוגבל ל 7 פלוס מינוס 2  פריטים ושוהה בזיכרון פחות מדקה על עוד לא יצא מתודעתנו (קלר,1990). ישנם דברים רבים שאנו רואים ולא זוכרים. זאת, לא משום שהם נשכחו, אלא מפני שלא חדרו באופן ממשי. הזיכרון לטווח קצר הוא כאמור ה"מעבר" ולכן מה שלא עובר כשורה, לא ניתן לתקן. (ברזניץ,1986). רק חלק קטן מהמידע שנקלט בחושים שורד במערכת הזיכרון, ומגיע לתחנה האחרונה-זיכרון לטווח ארוך. בו המידע יכול להשתמר ללא הגבלת זמן או קיבולת. למזלנו, הזיכרון לטווח ארוך נוח לגישה והארגון בו מסודר ומוצלח ביותר, ולכן מאפשר לנו שליפה קלה ומהירה של מידע (קלר,1990).
אם ברצוננו לזכור משהו היטב, עלינו "לשתול" אותו בזיכרון לטווח ארוך(ברזניץ,1986). המוח מקטלג מידע לפי כל מימד אפשרי סביר ובלתי סביר. זאת משום שלא קיימת בעיית אחסון של כמות האינפורמציה. מדובר באחסון שיטתי ביותר המנסה לענות על כל השאלות העשויות להישאל אי פעם, גם אם רובן לא ישאלו לעולם. (ברזניץ,1986).  את הזכירה ניתן לבדוק בדרכים שונות. דרך אחת היא שיטת ההיכר המשמשת למדידת יכולת הנבדק לזהות את המידע מבין אפשרויות נתונות (קלר,1990).
בניסויים נפוצים בהיכר, מתבקשים הנבדקים לזהות מתוך רשימה ארוכה של מילים רק את אלו שהוצגו לפניהם קודם לכן. (בן-נון, 1985).