ניתוח מעמיק של חמש יצירות מז'אנר האמנות המופשטת:
רוברט דלוניי, צורות מעוגלות שמש וירח, 1912-13
קונסטאנטין ברנקוזי, פסל לעיוור, 1916
ג'קסון פולוק  ( (Jackson Pollock  1950 Autumn Rhythm No. 3 0 יוסף זריצקי, יחיעם, 1960.
Donald Jude, Stack, 1973, Leo Castelli Gallery, New York העבודה בוחנת את עקרונות ההפשטה של כל אחד מן האמנים באופן מעניין ומעמיק. כך למשל, עקרונות ההפשטה בהם משתמש דלוניי מתייחסים  לטכניקה בה הוא ממיר תחומים מוחשיים לשפה מופשטת. ואילו עקרון ההפשטה המרכזי של ברנקוזי התבסס על "עקרון הנאמנות לחומר", כלומר מיזוג התוכן עם הצורה, האחידות של האמן עם החומר.
גקסון פולוק נחשב לראש תנועה שנקראת אסכולת ניו-יורק או אקספרסיוניזם האבסטרקטי.
בעבודותיו הוא הדגיש את מחוות האמן ואת חומריות הצבע. ואילו זריצקי משתייך לקבוצת אמנים שדגלה באידיאולוגיה של  "אופקים חדשים".  ג'ד – למשל, הוא אמן היוצר אמנות מושגית, בצורה קיצונית; הוא יוצר "מבניות עילאית"- טורים עולים בעלי סדר קבוע בין הכמויות העוקבות, העשויים מתכת מצופה אמייל.
העבודה לא כוללת ביבליוגרפיה