העיר המיתולוגית תל-אביב, תל אביב בתפר שבין אמת למיתוס עבודה

מקצוע
מילות מפתח , , , ,
ציון 90
שנת הגשה 2004
מספר מילים 4050
מספר מקורות 16

תקציר העבודה

תוכן עניינים
1.       מבוא, מהו מיתוס? …2
2 .       . תל-אביב עיר מיתית? –…5
   3.   מיתוס הקמת העיר העברית הראשונה -..7
4   . פלורנטין, מקרה מבחן מיתולוגי 9
5.
סיכום .16
6 .
נספחים -.19
מבוא, מהו מיתוס?
המילה מיתוס, מקורה  ביוונית קשורה לדיבור, ובמשך הזמן הפכה למילה נרדפת ל"סיפור".
 המיתוסים היווניים עסקו ברובם באלים ומשום כך היו שהגדירו מיתוסים כסיפורים העוסקים באלים.
מעבר להגדרה המילונית המצומצמת, המילה ‘מיתוס’ מזוהה עם כמה משמעויות:
מיתוס, הוא לעתים תכופות כינוי לסיפורים ‘מכוננים’ סיפורים המשקפים יסודות פסיכולוגיים, דתיים, חברתיים ולאומיים של חברות.
מיתוס, גם לעתים הוא כינוי להשקפות השייכות לעידנים קדומים של האנושות. בהקשרים אלה רואים במיתוס מערכת תודעתית שונה מהמדע ומהפילוסופיה המערבית השיטתית.
ניתן גם למצוא בני-אדם, המשתמשים במילה ‘מיתוס’ כביטוי לאמונות שהיו חזקות מאוד בעבר והיום אינן מקובלות עוד ואף נחשבות לדברי הבל.
בספרי המקרא אפשר למצוא גישות שונות כלפי מיתוסים של עמי האזור. יש מקראות רבים הדוחים ואף לועגים להשקפות המיתיות האליליות. גישה זאת מכוּנה ‘דה מיתולוגיזציה’ של המיתוס. מקראות אחרים מאמצים חלק מהעולם המיתי, ואפשר למצוא בספרי המקרא ביטוי ליצורים דמיוניים שנוצרו על ידי מחברי המיתוסים הכנעניים שבאזור. יצורים אלה מכונים בלשון המחקר "יצורים מיתולוגיים". http://lib.cet.ac.il/pages/item.asp) ) בחקר התרבויות הקלאסי שלטה בעבר גישה מזלזלת כלפי מיתוסים. מיתוסים נתפסו כשריד פרימיטיבי של עולם לא מפותח. במאה השנים האחרונות צצו גישות שונות בפילוסופיה, באנתרופולוגיה ובפסיכולוגיה. הרואות במיתוסים נכס חשוב של התרבות האנושית ולומדות ממנו דברים רבים.
מיתוס למעשה, הוא סיפור שמתאר אירועים להם חשיבות יוצאת דופן לגבי הקהילה, מה שמקנה לו לעיתים תכופות מעמד מיוחד של סיפור מקודש. הסיפור אינו בהכרח אמיתי במובן של תיאור אובייקטיבי של מציאות ועובדות היסטוריות. האמת של המיתוס אינה נובעת מאמת אובייקטיבית הנשענת על הוכחות חיצוניות, אלא היא קבועה במיתוס עצמו ובאמת החברתית שהוא מייצג ומעביר.
המציאות שהמיתוס מתייחס אליה היא המציאות כפי שרואים אותה צרכניו של המיתוס.
'מיתוס, כפי שכתב האנתרופולוג הבריטי לואיס, 'מספר אמת גדולה באמצעות שקרים גדולים. המיתוס תקף בתפקודו כסיפורו של סדר חברתי-פוליטי קיים.
המיתוס נכון כל עוד הוא רלוונטי לתפקודו של הסדר הקיים המסוים. יצירתם והתפוגגותם של מיתוסים, במיוחד בתקופה המודרנית, היא חלק בלתי נפרד מהדינאמיקה של המאבק על ההגמוניה התרבותית-הפוליטית בחברה.
"מקורו של המיתוס הוא בניסיון האנושי לתאר בצורה סיפורית את יצירתם של הדברים: של היקום, של השלטון ושל החברה המאורגנת […] המיתוס הוא תיאור והסבר המאורגנים באמצעות סיפור, שהוא כנראה, דרך פשוטה ויעילה לארגן 'עובדות', קשרים סיבתיים והיסקים פרשניים לכלל מקשה אחת, שיש לה היגיון פנימי וכוח שכנוע.
"באמצעות המיתוסים ניתן להסדיר היבטים שונים של העולם ולהפוך אותו למובן. מבין המיתוסים השונים, חשיבות מיוחדת נודעת למיתוס המכונן הפוליטי-החברתי. למונח 'מכונן' יש בהקשר זה שני היבטים. מההיבט התמאטי, המיתוס המכונן מספר את סיפור כינונו של הסדר החברתי-הפוליטי הקיים. מההיבט החברתי הוא ממלא תפקיד חשוב בשמשו כבונה של הקהילה כישות שיש לה משמעות בזמן ובמרחב, זאת מעבר למבנה הנראה לעין של יחסי כוחות פוליטיים ואינטרסים חברתיים מוגדרים. המיתוס המכונן מייצר את הקונסנזוס, גם אם גיבושו הוא תוצר של קונפליקט, ולמרות חילוקי הדעות שיכולים להתעורר בנוגע למשמעותו ולתקפותו בשלבים הראשונים של קיומו." (עזריהו, 1995) מיתוס נבנה על סמך הזיכרון הקולקטיבי. המיתוס המכונן הוא מצבור של סיפורים המשתייכים למסגרת אחת, מלוכדת, בעלת מסגרת על. משום כך הוא יכול לשמש ככלי פוליטי-פולחני. אגדה אורבאנית או אגדה עירונית היא סוג של אגדה או אנקדוטה, שייחודה הוא בהעברתה מפה לאוזן. האגדות העירוניות לא מתרחשות בהכרח באזורים עירוניים. הן נקראות כך משום שסוגה זו הומצאה בעת המודרנית, שבה מרבית האנשים מתגוררים בערים.
לעתים משתמשים במונח אגדה אורבאנית גם כדי לתאר "עובדות" מקובלת שאינן נכונות. לאגדה כזאת קוראים לפעמים גם מיתוס אורבאני (או עירוני) או מיתוס פרוורי.
הפצתן הנרחבת של אגדות אורבאניות, הסרטים והספרים שנכתבו על פיהן ועליהן  מעלות את ההנחה כי האגדה האורבאנית קיבלה את התפקיד הקלאסי של האגדה, או של סיפור העם, דהיינו העלאה של הפחדים העמוקים החבויים בתת מודע הפרטי או הקולקטיבי, תוך אזהרה מהתנהגות לא ראויה, והמלצה על התנהגות ראויה. חוקרי פולקלור ואחרים כתבו על התופעה החל משנות השבעים.
טענת החוקרים כיום היא שאגדות, מיתוסים ופולקלור אינם שייכים רק לחברות שנחשבות פרימיטיביות או מסורתיות. בנוסף  ניתן ללמוד רבות על החברה המודרנית והעירונית מאגדות אלה.
בעבודה זו נעסוק במיתוס של העיר תל-אביב נבחן את מיתוס הקמת העיר ונבדוק במיקרו את מיתוס שכונת פלורטין על כל גווניו.