תפיסת האזרחות של ז'אן-ז'אק רוסו

מוסד לימוד
מקצוע
מילות מפתח , , ,
שנת הגשה 2003
מספר מילים 1869
מספר מקורות 13

תקציר העבודה

המחלקה למדע המדינה תפיסת האזרחות על פי משנתו של ז'אן ז'אק רוסו במסגרת הקורס:
חברה אזרחית ואזרחות מבוא:
במסגרת חיבור קצר זה אעסוק בתפיסת ערך האזרחות על פי משנתו של הוגה הדעות הצרפתי, ז'אן ז'אק רוסו (1712-1778), אשר עסק בנושא זה בכתביו הרבים וגיבש בהם עמדה ברורה לגבי מתכונתה. בכוונתי לטיעון כי השקפת עולמו של רוסו את תפקידו של הפרט במסגרת החברתית, השפיעה במישרין על תפיסתו את מונח האזרחות. המונח אזרחות לצורך חיבור זה, הוא כפי שהמונח ניתפס כהגדרה במחצית השנייה של המאה ה-18 בתקופת פעילותו של רוסו.  במסגרת החיבור אעשה שימוש במספר רב של כתבים פרי עטו של רוסו, הנוגעים במישרין לעניין זה. רוסו אכן הציג את משנתו הפוליטית בספרו הנודע "על האמנת החברתית" שיצא לאור באמסטרדם בשנת 1762. כל זאת לאחר שכמה שנים קודם לכן, פרסם את המאמר על "המקורות והיסודות  לאי השוויון בין בני אדם", שם החל לעסוק במשנתו המדינית. "האמנה החברתית", היא אכן המסכת הפוליטית המובהקת ביותר של רוסו, בו הוא מפרט את משנתו הפוליטית לעומקה. ברם, עם זאת, יש לציין כי כאשר באים לדון בשאלת תפיסת מעמד האזרחות של רוסו, יש לקחת בחשבון שגם בכתבים אחרים שלו ישנם התייחסויות לעניין, שראוי לקחת אותן בחשבון. במסגרת חיבור זה, אעשה באופן טבעי שימוש רב בחיבור "על האמנה החברתית", אך שימוש רב יעשה גם בחלק מכתביו הנוספים של רוסו, ביניהם המאמרים על ה"יסודות לאי השוויון", "על מדעים והאומניות", ספר "הוידויים" ו"אמיל", שיש בהם  התייחסות לנושא תפיסת מעמד היחיד בחברה וסוגיית האזרחות.
בחלק הראשון של חיבור זה אדון  בתפיסת מעמדו של היחיד בחברה על פי משנתו החברתית-פוליטית של ז'אן ז'אק רוסו. לאחר מכן אעסוק בתפיסת האזרחות של רוסו כאשר אתמקד בסוגיית "הדת האזרחית", לה הוא מייחד פרק שלם ב"אמנה החברתית. לבסוף אתייחס להשפעה הישירה הקיימת לעניות דעתי בין האופן שבו רואה רוסו את מעמדו של פרט בחברה, לבין האופן שבו הוא תופס את מעמד האזרחות.