תקציר בעבודה זו ננסה לבדוק האם ישנו הבדל בסיקור עיתונאי של מקרי טרור שבוצעו בישראל על ידי ערבים לעומת מקרי טרור שבוצעו על ידי יהודים (כלפי ערבים) ומתוך כך  שאלת המחקר הינה: האם קיים קשר בין זהות מבצעי הטרור לבין אופן הייצוג שלו בתקשורת? דהיינו, האם ניתן להבחין בהבדלים מהותיים מבחינת סיקורי שני סוגי טרור אילו, ואם כן, מהם המאפיינים של אותם הבדלים?
לפני שניגש לחקירת השאלה, ננסה להבין מה עומד מאחורי המושג טרור מה משתמע ממנו, מי מפעיל אותו, מה מטרת מפעיליו, האם הם מצליחים להשיג את מטרותיהם והאם קיים הבדל בין ארגון טרור כזה או אחר, מי מממן ארגון טרור והאם קיימים ארגונים אלו בקרב יהודים. משתנים: משתנה תלוי: אופן הייצוג  משתנה בלתי תלוי: זהות מבצע הטרור שיטת המחקר: סקירה של 5 אירועי טרור שבוצעו ע"י  יהודים למול 5 אירועי טרור שבוצעו ע"י ערבים  בחמש השנים האחרונות הבחינה תהיה של כתבות עיתונאיות שפורסמו על גבי שני עיתונים ישראליים: "ידיעות אחרונות" ו"מעריב".
הבדיקה תהיה בחירת המילים בכל כתבה, התיאור, הדימויים, שמות העצם שנבחרו לתאר כל אירוע טרור , בנוסף נבדוק גם כותרות ,הדגשת המילים ובעיקר האם הכתיבה אובייקטיבית? האם מבוססת על עובדות? והאם היא ניטרלית?
תוכן עניינים:
תוכן עניינים                                                                                עמוד 1
מבוא                                                                                            עמ' 2-3
סקירה ספרותית                                                                          עמ' 4-9
השערות המחקר                                                                           עמ' 10 מתודולוגיה                                                                                   עמ'
1 1-12   הצגת ממצאים                                                                              עמ' 13-19
דיון                                                                                                 עמ' 20 סיכום ומסקנות                                                                              עמ' 21
רשימה ביבליוגרפית                                                                       עמ' 22-24
רשימת מקורות                                                                              עמ'
5 מבוא
בעבודה זו ננסה לבדוק האם ישנו הבדל בסיקור עיתונאי של מקרי טרור שבוצעו בישראל על ידי ערבים לעומת מקרי טרור שבוצעו על ידי יהודים (כלפי ערבים) ומתוך כך  שאלת המחקר הינה: האם קיים קשר בין זהות מבצעי הטרור לבין אופן הייצוג שלו בתקשורת? דהיינו, האם ניתן להבחין בהבדלים מהותיים מבחינת סיקורי שני סוגי טרור אילו, ואם כן, מהם המאפיינים של אותם הבדלים?
לפני שניגש לחקירת השאלה, ננסה להבין מה עומד מאחורי המושג טרור מה משתמע ממנו, מי מפעיל אותו, מה מטרת מפעיליו, האם הם מצליחים להשיג את מטרותיהם והאם קיים הבדל בין ארגון טרור כזה או אחר, מי מממן ארגון טרור והאם קיימים ארגונים אלו בקרב יהודים. משתנים: משתנה תלוי: אופן הייצוג  משתנה בלתי תלוי: זהות מבצע הטרור שיטת המחקר: סקירה של 5 אירועי טרור שבוצעו ע"י  יהודים למול 5 אירועי טרור שבוצעו ע"י ערבים  בחמש השנים האחרונות הבחינה תהיה של כתבות עיתונאיות שפורסמו על גבי שני עיתונים ישראליים: "ידיעות אחרונות" ו"מעריב".
הבדיקה תהיה בחירת המילים בכל כתבה, התיאור, הדימויים, שמות העצם שנבחרו לתאר כל אירוע טרור , בנוסף נבדוק גם כותרות ,הדגשת המילים ובעיקר האם הכתיבה אובייקטיבית? האם מבוססת על עובדות? והאם היא ניטרלית?
אחת התיאוריות עליהן נשענת העבודה היא אחת משלוש גישות דרכן ניתן לבחון את קשרי הגומלין בין ארבעת השחקנים הראשיים : הקהל, הטרוריסט, הממשל והמדיה. גישה זו נקראת הגישה הפונקציונאלית – מקצועית, על פי הגישה רק מעשי טרור אשר "ראויים לשידור" מבחינת הדרמה והסנסציה ישודרו לבסוף. בנוסף , כמות הקורבנות, סוג ההתקפה וזהות המבצעים הם קריטריונים נוספים שיובילו לשידור , בעצם ישנו "סף מוות" (כמות קורבנות או גודל אירוע) אשר מעבר לו האירוע "ראוי לשידור".
ולפיכך, נוצר מצב שהטרוריסטים מכוונים את פעולותיהם ל"פריים טיים" או גורמים לדרמטיזציה של האירוע כך שהמדיה לא יכולה להתעלם ממנו. (נוסק,2007)  תיאוריה נוספת מבוססת על ההנחה שאם עיתונאי מייחס ערך לאומי לאירוע של אלימות פוליטית אזי הסיקור (אם בכלל) של האירוע יהיה שונה בין מדינה למדינה.
ולפני שכתב מגיש את הדיווח/סיקור שלו על אלימות פוליטית במדינה זרה הוא ראשית עושה הבחנה בין אלימות פוליטית או אלימות ללא כוונות פוליטיות ושנית, מגדיר את האירוע: האם הוא "שלהם" (של המדינה בה אירעה האלימות) לבין "שלנו" (מזוהה עם לאומיות המדינה בה עובד הכתב). על פי הבחנה זו, נורמות מקצועיות של העבודה העיתונאית כפופות לזהות הלאומית של הכתב. הבחנה זו קובעת האם האירוע יסוקר, ואם כן, איך יסוקר. (נוסק,2007  ) ההשערות אותן אנו מניחים הן כי קיים קשר ישיר בין זהות מבצע הפיגוע לבין אופן הייצוג שלו בתקשורת הכתובה, הנחתנו היא כי הכתב מבצע את עבודתו בצורה שונה בהתאם למה שהוא מסקר וביחס לזהות שלו, תרבות שלו והשקפת העיתון/ עורך.
הממצאים יראו כי אכן קיים שוני מובהק מבחינת זווית הסיקור ושימת הדגש על נקודות שונות באירועים. ומצד שני לא כל ההשערות קיבלו אישוש בצורה שאין עליה עוררין.