עבודה סמינריונית בנושא:
השפעת פרסום הדוחות הכספיים השנתיים על תשואת המניה מועד הגשה: 31.8.2007
תוכן עניינים
סמינריון תקציר מנהלים –3-4
מבוא -…5-7
סקירה ספרותית -.8-15
פרויקט שיטות מחקר –16-19
תוצאות המחקר -..20-22
מסקנות ..23
סיכום וחוות דעת -24
רשימה ביבליוגרפית
5 נספחים .26-40 תקציר מנהלים:
המחקר בא לבחון את השפעת פרסום הדוחות הכספיים השנתיים על מחיר המניה.                              מטרת המחקר הייתה לקבוע האם הדוחות הכספיים מכילים תוכן אינפורמטיבי, דבר אשר עתיד להשפיע על החלטות המשקיעים בבורסה.
מחקרים רבים, כגון מחקרם של W.H.Beaver ,של Ball&Brown  ושל   A.E.
Chambers S.H  בחנו את השפעת פרסום הדוחות הכספיים על קבלת החלטותיהם, תפיסתם ופעילותם של המשקיעים בבורסה. כידוע, כאשר קונים מניה בשוק ההון, קונים למעשה את תזרים הרווח העתידי שלה ,ולכן חשוב כל כך לבחון את החוזק הפיננסי שלה, בעבר ובהווה, כפי שהוא משתקף, בגלוי או בהיחבא, בדו"חות הכספיים.
תוצאות המחקרים היו שנויים במחלוקת ולא הגיעו להחלטה או מסקנה חד משמעית. הדעות חלוקות: מחד טוענים החוקרים כי קיימת השפעה על תשואת המניה במועד פרסום הדוחות הכספיים ומאידך טוענים החוקרים כי המשקיעים מושפעים מדיווחים של אנליסטים ומהמלצות של העיתונות בנוגע לקניה או מכירה של מניות, כמו כן מושפעים המשקיעים מעיתוי פרסום הדוחות, הסברה הרווחת היא שככל שחברה מקדימה לפרסם את דוחותיה  "החדשות טובות", קרי ישנה הצהרת רווחים,  שהרי  מניתוח של חוקרים נמצא כי התנהגות הדיווח של החברות ניתנת לניבוי, וכי תאריכי פרסום הדוחות של החברות ניתנים לניבוי מראש ברמת דיוק סבירה.
בנוסף לכך אחד המחקרים מתמקד בתגובת המשקיעים להצהרות רווח, כמשתקף בשינויים בנפח המסחר ובמחיר של המניות בשבועות שמסביב לתאריך פרסום הדוחות הכספיים. אנו בחרנו לבחון את השפעת הדוחות הכספיים על תשואת המניה ולצורך כך בחרנו מדגם של 30 חברות ציבוריות באופן רנדומלי, הנכללות במדד ת"א 100 ועומדות במספר קריטריונים, אשר יפורטו בהמשך.                                                                           על מנת לבחון את השערת המחקר, נבנתה רגרסיה לפי ממוצע מחירי המניות בתקופה של בין 40 יום ועד 21 יום לפני מועד פרסום הדוחות. לאחר מכן, השוונו בין תשואת המניה בפועל לבין התוצאות החזויות שהתקבלו מקו הרגרסיה1.
לאחר ההשוואה קיבלנו את השארית 2הבלתי מוסברת, אשר משקפת את ההפרש בין התשואה בפועל לבין התשואה החזויה. השארית הבלתי מוסברת אמורה לשקף את אותה ההשפעה של פרסום הדוחות הכספיים על מחיר המניה.                                                               
1 קו רגרסיה הוא קו תיאורטי המאפשר לנו לבחון את השפעתו של משתנה מנבא אחד (או יותר) על המשתנה התלוי: במילים אחרות, מודל רגרסיה עוזר לנו לנבא על פי משתנה אחד (הבלתי תלוי) מה יהיה ערכו של המשתנה האחר (התלוי) במתאם אתו.
 2נגדיר שארית, כהפרש בין הערך הנצפה (שהתקבל בפועל) לבין הערך המנובא ע"י משוואת הרגרסיה אם הציון המתקבל בפועל שווה בדיוק לציון המנובא ע"י משוואת הרגרסיה, הניבוי אינו כרוך בטעות והציון הנצפה יימצא על קו הרגרסיה. כי אז השארית שווה אפס. אולם, לרוב קיים פער מסוים בין הערך המנובא והנצפה של y. ככל שערכה המוחלט של השארית קטן יותר- הניבוי טוב יותר. ממוצע השאריות ומכאן, גם סכומן) שווה 0 .
במידה וקיימים פערים גדולים בשארית הבלתי מוסברת זה ממחיש כי יתכן ולפרסום הדוחות הכספיים יש תוכן אינפורמטיבי. בסופו של דבר, חושב ממוצע השאריות הבלתי מוסברות עבור כלל החברות בכל יום מסחר בחלון האירוע  על סמך תוצאות גרף ממוצעי התשואות העודפות ניתן להסיק, כי כשבוע לפני פרסום הדוחות הכספיים קיימת עליה בתשואה העודפת וזאת בעקבות פרסומים והערכות של אנליסטים וכלי התקשורת. לאחר פרסום הדוחות הכספיים ממשיכה התשואה העודפת לעלות באופן מוחלט וזאת בעקבות המידע הקיים בדוחות הכספיים. בעקבות תוצאות אלו הגענו למסקנות הבאות:
קיים הרבה מידע עוד בטרם פרסום הדוחות הכספיים אשר ידוע לציבור המשקיעים בעקבות הפרסומים השוטפים וכשבוע לפני פרסום הדוחות הכספיים הם מתחילים לגבש לעצמם עמדה בנוגע לחברה מסוימת. אך הגורם העיקרי המשפיע על המשקיעים הינו פרסום הדוחות הכספיים והמידע שהם מכילים בתוכו.
מבוא
נושא של שוק המניות הינו אחד הנושאים האטרקטיביים בעולם הפיננסי, אשר מושך אליו משקיעים רבים. רוב המשקיעים אינם יודעים כיצד להעריך בצורה הנכונה את פעילות השוק על בסיס המידע שמתפרסם לציבור הרחב. בנוסף לכך, קיימת בעיית העדר ואסימטריה של מידע, שמשקעים הפשוטים היו רוצים לקבל כדי לבצע החלטות של קניית ומכירת של ניירות ערך. כתוצאה משתי העובדות הנ"ל התפתח בשנים האחרונות ענף האנליסטים, שתפקידם לסייע למשקיעים לקבל החלטה הנכונה לגבי השקעה במניה מסוימת. לאור העובדה, שאנליסטים מסייעים בהחלטת ההשקעה הם גורמים להעלמות של העדר המידע לגבי השקעה הנ"ל, וכך המשקיע יכול לבצע החלטה נכונה. יחד עם זאת, לא תמיד ניתן להסתמך על המלצותיו של אנליסט מסוים, ולכן קיים צורך להכיר את סוג האנליסט ואת הפעילתו. ישנם אנליסטים, הנקראים גם כאנליסטים לניירות ערך ולהשקעות, עובדים בד"כ עבור הבנקים, בתי השקעות, חברות ביטוח, קרנות נאמנות, קרנות פנסיה ועסקים אחרים. הם מסייעים לארגונים הללו וללקוחותיהם (של הארגונים) בקבלת החלטות השקעה פיננסיות. האנליסטים של חברות ההשקעה עוסקים בניתוח דוחות כספיים, דו"חות רואה חשבון וכו'. כמו כן, הם מנתחים את מחירי הסחורות, מכירות, הוצאות, גובה המיסים וכו'. כדי להעריך את ערך החברה ולחזות רווחים הצפויים בעתיד בכל החברות לגביהן הם עושים את הסקירה האנליטית, הם נפגשים עם נציגי הנהלת החברות, כדי להעריך היטב את הפרספקטיבה של החברות ואת יעילות ניהולן. בדרך כלל האנליסטים חוקרים את הענף בו פועלת החברה להערכת המגמות הקיימות, וגם עוקבים אחרי החקיקות החדשות שנוגעות לענף בו פועלת החברה שהוא סוקר אותה. האנליסטים משתמשים בתוכנות סטטיסטיות ואקונומטריות כדי לנתח נתונים פיננסיים, מגמות (בשוק, בחברה, בענף וכו') ולבנות תחזיות. על בסיס התוצאות שהם קיבלו, הם כותבים המלצות או פרסומים לגבי קנייה ו/או מכירה של ניירות ערך למיניהן (לדוגמא מניות).
כאשר הנתונים המתפרסמים על המניות המבוססים על מידע שקיים בשוק, אז אין לצפות בשינויים כלשהם של מחירי המניות ולכן הוא שוק יעיל בו אין אפשרות להרוויח באופן עקבי רווח עודף.
ההנחה הרווחת בקרב המשקיעים והאנליסטים הינה שבזמן עונת פרסום הדוחות הכספיים, התקופה מלווה בתנודות רבות, בעיקר במניות הצמיחה בהן משקיעים. המשמעות של פרסום הדוחות הכספיים היא שכל החברות שנסחרות בשוק, מלבד אותן חברות עם בעיות פיננסיות שונות , ידווחו את התוצאות הכספיות שלהן לשנת 2006.
חלק גדול מהחברות יתנו אף תחזית לגבי הרבעונים הבאים שלהן.
יש הטוענים, כי תוכנית הפעולה של המשקיע לפני פרסום הדוחות תלויה באופיו.
יש הסוחרים בבורסה המעדיפים לצאת מכל פוזיציה לפני פרסום הדוחות הכספיים,קרה לא פעם שמניית צמיחה שהאנליסטים טענו שהיא בשיא צמיחתה ומיד לאחר מכן דווח על ירידה חדה.
חלק אחר מהמשקיעים בבורסה מעדיפים לצמצם את הסיכון במידה ניכרת ולמכור לפחות חצי מהאחזקה במניה כך שבמקרה ומניה תגיב בירידה חזקה הפגיעה בהון תהיה פחות משמעותית.
חשוב לזכור, שהדבר החשוב ביותר הוא לא הדיווח או השורה התחתונה רווחהפסד, אלא החשוב ביותר הוא איך השוק מגיב לדוחות הכספיים.
המחקרים שחוקרים את השפעת הבחירות החשבונאיות על מחירי המניות מציגים תוצאות מעורבות. ייתכן משום שהשפעת הרווחים של השינוי החשבונאי משתנה בקרב הנושאים החשבונאיים הנבחנים.
החוקרים הרבים מציגים מספר טענות הבאות להמחיש את הבעייתיות בפתרון השאלה האם קיימת השפעה על תשואת המניה בעקבות פרסום הדוחות הכספיים.
הבעיה הראשונה שעולה היא התנהגות מחירי המניות ופערי הזמן בדיווחים, מבדיקת תשואות המניות מוצאים חוקרים רבים כי קיימת השפעה חזקה של פרסום הצהרות הרווחים באותה מידה עבור דוחות שפורסמו מאוחר יחסית ועבור דוחות מוקדמים יחסית. המסקנה הינה כי השינוי בתשואת המניה המקושר לפרסום הדוחות, אינו מושפע מהזמן שנדרש לחברה כדי לפרסם את הדוחות לאחר תום השנה הפיסקאלית.
החוקרים מציינים כי למרות הניסיון לנטרל את גורם גודל החברה, עדיין קיימים הבדלים מסוימים בגדלי החברות שנבדקו, אשר עלולים להשפיע על התשואות.
בנוסף, עצם היות הדיווח חיובי או שלילי גם הוא יכול להשפיע, מכיוון שחדשות טובות מופצות באופן נרחב יותר מחדשות רעות. בבדיקה נמצא כי אין הבדלים משמעותיים בתשואות בין אם החדשות טובות או רעות. בעניין גודל החברות, נמצא קשר הפוך בין גודל החברה לבין הזמן שלוקח לה לפרסם את הדוחות שלה. באופן כללי, לא קיימת השפעה של גודל החברה על השתנות התשואות, מלבד במקרה של דיווחים חיוביים של חברות קטנות יחסית, אשר נמצאו כמוסרים מידע רב יותר יחסית.
לגבי פערי הזמן עד להוצאת הדוחות, נמצא כי השתנות התשואות גדולה וחיובית יותר עבור חברות בעלות פער זמן קטן יחסית מתום התקופה הפיסקאלית, ושלילית יותר עבור חברות בעלות איחור גדול בדיווח. נמצא כי תוצאות חיוביות עבור חברות בעלות איחור קטן יחסית עשויות להיות קשורות לדייקנות פרסום הדוחות ביחס לתאריך המצופה.   הבעיה השנייה שעולה הייתה כי דוחות מוקדמים מהצפוי השפיעו רבות על מחיר המניה והביאו חדשות טובות, יחסית לדוחות מאוחרים מהצפוי, שהשפעתם על המחיר הייתה מועטה וכללו לרוב חדשות רעות. לגבי דוחות מאוחרים, נראה כי איחור בהוצאת הדו"ח מסמן עבור המשקיעים חדשות רעות, מה שמשתקף בשינויים שליליים במחירים.
במחקרנו אנו נבחן את השפעת פרסום הדוחות הכספיים השנתיים על תשואת המניה.